רמטכ"ל בחזית הפוליטית
מיכאל פואה טוען כי העימות סביב ענישת לוחמי גבעתי אינו אירוע נקודתי, אלא ביטוי למדיניות רחבה יותר של צה"ל כלפי הציבור הדתי. לטענתו, על הפיקוד הבכיר להפסיק "לחנך מחדש את הלוחמים" ולהתמקד בניצחון.
העימות בין השר בצלאל סמוטריץ' לדובר צה"ל סביב ענישת לוחמי גבעתי מחייב בירור מעמיק. סמוטריץ' טוען כי הגורמים בחטיבת גבעתי הכירו את החיילים ורצו לסיים את האירוע, אך מלמעלה הגיעה דרישה לענישה חמורה, ולדבריו, ההנחיה הגיעה מהרמטכ"ל אייל זמיר. דובר צה"ל הגיב בחריפות וכינה את הדברים "שקר מוחלט", וטען כי הרמטכ"ל לא התערב ולא נתן הוראה להחמיר, אך הוסיף כי החלטות הענישה זוכות לגיבוי מלא ממנו. כלומר, אין מחלוקת כי הרמטכ"ל עומד מאחורי התוצאה.
פואה מעלה את השאלה האם מדובר בהחלטה צבאית מקצועית או בהחלטה בעלת משמעות פוליטית, שמטרתה יצירת התנגשות מכוונת עם הציבור הדתי ערב הבחירות. הוא מזכיר משבר קודם סביב שילוב נשים בשריון, שהגיע עד כדי איום של ראשי ישיבות שלא לשלוח תלמידיהם לחיל. הרמטכ"ל נפגש אז עם רבני הציונות הדתית והבטיח שיהיה בסדר, אך ממשיך בהרחבת שילוב נשים בתפקידי לחימה, כולל שליחת פראמדיקיות ליחידות שדה, מה שיוצר חיכוך עם לוחמים דתיים. לטענת פואה, זו מדיניות מכוונת ששורשיה נטועים בתקופת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שהפך את ערך השוויון למרכיב מרכזי יותר, בהשפעת ארגונים פרוגרסיביים.
פואה מדגיש כי תפקידו של צה"ל אינו לחנך מחדש את החברה הישראלית או לשנות את השקפת עולמם של בחורי ישיבות, אלא לנצח במלחמה. כאשר הצבא טוען לחוסר באלפי לוחמים, על הרמטכ"ל לחזק את המוטיבציה של הציבור הדתי, במקום לבחור בעימות ולהרחיב מדיניות שמובילה להתנגשות עם לוחמים טובים. הוא תוהה האם הרמטכ"ל מבין ששליחת לוחמי ישיבות לכלא על רקע שמירת גדרי השירות המשותף תצית עימות, או שאולי לכך הוא מכוון.
הכותב קורא לדור הלוחמים החדש, שאינו מוכן שיעבירו אותו חינוך מחדש בשם ערכי הפרוגרס, לא לכופף את ראשו. הוא דורש מעשים: בירור והעמדה לדין של המפקדים שיצרו את העימות, שינוי מערך ההכשרה כדי לאפשר לחיילים שומרי מצוות לשמור על קדושת המחנה, ובעיקר שינוי רוח המפקד. האחריות לפגיעה ביכולת הלחימה ולגרירת הצבא לעימות מיותר מוטלת על הרמטכ"ל ועל שר הביטחון ישראל כ"ץ.
