אגריפס לא אחינו אתה
הרב יעקב יקיר מתייחס למעשה המלך אגריפס ולביקורת החריפה של חז"ל על הקריאה "אחינו אתה", ומבקש ללמוד מכך על משמעות הריבונות היהודית. לטענתו, הנהגת מדינת ישראל צריכה לנבוע מעם ישראל ולשמור על זהותה כמדינה יהודית.
הרב יקיר מסביר כי אגריפס, שהיה נכדו של הורדוס ומונה למלכות על ידי הרומאים, לא היה ראוי למלכות כיוון שבא ממשפחת עבדים. הקריאה "אחינו אתה" מצד העם, במקום שתיקה או הבעת הסתייגות, הייתה חנופה חסרת אמת שהובילה, לפי חז"ל, לחורבן הבית. חז"ל כתבו כי באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל (כלומר, עם ישראל) כליה, שהחניפו לאגריפס.
הרב מוסיף כי חומרת סילוף ההלכה מתוך חנופה גרמה לקלקול סדרי החיים והובילה לחורבן, כפי שתיאר הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט. חוסר היכולת לעמוד על אמיתתה של תורה מביא לחורבן.
הרב יקיר מדגיש כי במצוות הקהל, העם מתכנס לשמיעת קריאת התורה ומקבל אותה מחדש כעם אחד, כאשר המלך או המנהיג עומד בראש המעמד כדי להדגיש את מחויבות ההנהגה ללכת לאורה של התורה. כינון ריבונות יהודית בארץ ישראל משמעותו היא שהעם והשלטון בראשו מקבלים יחד את מלכות ה'. מלך ישראל אינו טכנוקרט, אלא מנהיג את חיי העם הפנימיים והחיצוניים, ועל כן התורה קובעת כי המלך צריך להיות מ"מובחר שבאחיך" ולא "איש נכרי".
לאחר אלפי שנות גלות, זכינו להקים את מדינת ישראל, שהייתה אמורה להיות המשך למלכות ישראל. בזמן הקמתה, הייתה הכרה פנימית כי המדינה שייכת לעם ישראל וכי העם היהודי הוא הריבון עליה. הרב יקיר מצטט את הרב קוק, שחידש כי בזמן שאין מלך, הזכויות של משפטי המלוכה חוזרות לידי האומה כולה. לכן, ממשלה שאין לה רוב יהודי אינה ממשלה וחסרת תוקף.
הרב יעקב אריאל מוסיף כי מכיוון שהמדינה היא מלכות ישראלית, גם במשטר דמוקרטי הממשלה חייבת להיות ישראלית. התורה פסלה נוכרים לשלטון, ושותפות עם גוי אינה ישראלית. גם אם מדובר באנשים כמו אגריפס, יש בכך פגיעה בממלכתיות הישראלית. לכן, הצמרת המדינית, כולל שרים ורמטכ"ל, צריכה להיות מורכבת מישראלים בלבד.
הרב יקיר מסכם כי גם במציאות פוליטית מורכבת, אין להחניף לשאינם יהודים ולקרוא להם אחים הראויים למלוכה, גם אם הם אוהבי ישראל. ברית אמיתית מבוססת על ההכרה בריבונות עם ישראל כמדינת ה' ועל כך שהמדינה תונהג על ידי אנשים מישראל.
