ההכנסות הקטנות של המדינה: גז, ריבית, אגרות ודיבידנדים
תקציב המדינה לשנת 2026 צפוי להסתכם ב-850.59 מיליארד שקל, כאשר שלושת סעיפי ההכנסה המרכזיים, מס הכנסה, מלוות פנים ומע"מ, אחראים לכ-70% מסך ההכנסות. מתחת לסעיפים אלו, הכוללים גם הכנסות הון, נפרש זנב ארוך של סעיפים קטנים יותר, הכוללים ריבית, תמלוגים, אגרות, מכס, דיבידנדים ודמי שימוש בנכסים. סעיפים אלו מסתכמים יחד בכ-19.3 מיליארד שקל, המהווים כ-2.3% מסך ההכנסות, סכום הנמוך מהכנסות מס הכנסה בחודש ממוצע.
תמלוגי גז ונפט, המהווים 12.5% משווי הגז או הנפט בפתח הבאר, צפויים להסתכם ב-2.736 מיליארד שקל ב-2026. לצד התמלוגים, קיים היטל רווחי יתר, המופעל רק לאחר החזר השקעה בתוספת רווח. כספי ההיטל אינם נכללים בהכנסות המדינה אלא מוזרמים לקרן לאזרחי ישראל, קרן עושר ריבונית. הקרן, שהחלה לפעול ביוני 2022, מנהלת נכסים פיננסיים מחוץ לישראל בלבד. נתוני משרד האנרגיה מצביעים על ירידה בגביית תמלוגי גז ונפט ב-2025 לעומת 2024, ירידה המיוחסת לירידה במחירי הנפט העולמיים ולהיחלשות הדולר.
סעיף המכס וההיטל על היבוא צפוי להסתכם ב-1.862 מיליארד שקל ב-2026, לעומת מס קנייה על מוצרי יבוא של 27.634 מיליארד שקל באותה שנה. הירידה החדה בגביית המכס נובעת מהסכמי סחר חופשי ומהפחתת מכסים במסגרת תוכנית "מכס אפס". גביית המכס צנחה מ-3.685 מיליארד שקל ב-2021 ל-1.553 מיליארד שקל ב-2025.
הריבית על יתרות הממשלה, המיועדת לניהול תזרים מזומנים, צפויה להסתכם ב-3.497 מיליארד שקל ב-2026. סעיף זה כולל ריבית על יתרות בבנק ישראל ועל יתרות בחשבונות בחו"ל. הריבית על יתרות הממשלה עלתה משמעותית בשנים האחרונות בעקבות עליית הריבית במשק.
סעיפים נוספים כמו אגרות, קנסות ורישיונות מתוכננים להכניס 3.45 מיליארד שקל ב-2026, בעוד הכנסות מדיבידנדים מחברות ממשלתיות צפויות לרדת ב-62% ל-900 מיליון שקל בלבד, עקב תלות בהחלטות חלוקת רווחים של החברות הממשלתיות.
בניתוח ביצוע התקציב לשנת 2025, נרשם עודף של 2.7 מיליארד שקל בסעיפים הקטנים לעומת התכנון. התכנון לשנת 2026 ממשיך להיות שמרני בסעיפים אלו, כאשר שלושה משתנים עיקריים, מחיר הנפט העולמי, ריבית בנק ישראל והחלטות חלוקת דיבידנדים בחברות ממשלתיות, יכריעו את ההכנסות בפועל.
