265 מיליארד שקל שאינם מס: כך המדינה לווה כסף
תקציב המדינה לשנת 2026 צפוי לכלול הכנסות של 850.59 מיליארד שקל, כאשר 265 מיליארד שקל מתוכן יגיעו ממקורות מימון שאינם מיסים, בעיקר הלוואות פנים (229.58 מיליארד שקל) והלוואות חוץ (26.22 מיליארד שקל). סכום זה מהווה 31% מסך ההכנסות המתוכננות, והוא ישוב ויצטרך להיות מוחזר בתוספת ריבית.
ההלוואות המקומיות הן ברובן אגרות חוב סחירות הנסחרות בבורסה, בעוד שהחלק הלא סחיר הצטמצם משמעותית. הרפורמה בקרנות הפנסיה החליפה את אגרות החוב המיועדות במנגנון הבטחת תשואה, מה שהוביל להוצאה של 4.8 מיליארד שקל בתקציב. מלוות העצמאות והפיתוח (בונדס) מגויסות מיהודי התפוצות, ושורת הערבויות האמריקאיות ריקה השנה.
גיוס החוב מתבצע באמצעות מכרזים שבועיים המנוהלים על ידי יחידת ניהול החוב הממשלתי באוצר. עושי שוק מוסדיים, ישראלים וזרים, מתחייבים להשתתף בהנפקות ולספק נזילות. בסופו של דבר, אגרות החוב מגיעות לגופים מוסדיים המנהלים את חיסכון הציבור, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, וכן למשקיעים זרים ובנקים.
בצד ההוצאות, תקציב 2026 כולל תשלום חובות של 171.41 מיליארד שקל ותשלומי ריבית ועמלות של 64.58 מיליארד שקל. סך ההחזרים על חובות עבר עומד על כ-236 מיליארד שקל, סכום הגבוה מתקציב משרד הביטחון. הריבית לבדה, 64.58 מיליארד שקל, גבוהה מתקציב משרד הבריאות כולו.
ההלוואה מהמוסד לביטוח לאומי, שהייתה בעבר מקור מימון משמעותי, צפויה להצטמצם משמעותית ב-2026 לכ-9.2 מיליארד שקל, כאשר המדינה תשיב למוסד סכום גבוה יותר בגין קרן וריבית. שינוי זה נובע מהצטמצמות עודפי המוסד וגידול בקצבאות.
נתוני הגיוס בפועל בשנים האחרונות מראים תנודתיות רבה, עם גיוס נמוך מהצפוי ב-2022 וזינוק משמעותי ב-2024, במיוחד בגיוס החוץ, בעקבות המלחמה והצורך במימון. מחיר הגיוס מושפע מרמת הריבית הבסיסית, דירוג האשראי של ישראל ופרמיית הסיכון שהשוק דורש.
