האוצר חוגג צמיחה של 3.2% בסיכום השנה - אבל הלמ"ס עצמה מראה שבניכוי סעיף אחד מדובר ב-1% בלבד
משרד האוצר פרסם לקראת ראש השנה חוברת המסכמת את מצבה הכלכלי של ישראל, תוך הדגשת צמיחה של 3.2% לשנה. עם זאת, ניתוח מעמיק של הנתונים, כפי שמוצגים גם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מעלה תמונה מורכבת יותר. כאשר מנטרלים סעיף חשבונאי הנוגע לסחורות הנמכרות בחו"ל אך אינן עוברות דרך ישראל, הצמיחה במחצית הראשונה של השנה יורדת ל-1% בלבד.
הסעיף הבעייתי, המכונה "סחורות הנמכרות בחו"ל ואינן עוברות את גבולות המדינה", מתייחס לחברות הרשומות בישראל המפתחות טכנולוגיה כאן אך מייצרות ומוכרות מוצרים בחו"ל. לפי כללי החשבונאות הלאומית, הכנסות אלו נרשמות כיצוא ישראלי. בשנים האחרונות, ובפרט ב-2025 וברבעון הראשון של 2026, נרשמה קפיצה חדה בסעיף זה, בעיקר בשל פעילות חברות כמו אנבידיה, שרכשה את מלאנוקס הישראלית. למרות שהשבבים מיוצרים ונמכרים בחו"ל, ההכנסות נרשמות בישראל כיוצא.
הלמ"ס עצמה מציגה את הנתון החלופי, המראה כי בניכוי סעיף זה, הצמיחה ברבעון השני של 2026 יורדת מ-15.4% ל-14.4%, ובמבט על המחצית הראשונה כולה, הצמיחה יורדת מ-3.2% ל-1%. משמעות הדבר היא שכשני שלישים מהצמיחה המוצגת על ידי האוצר מקורם בפעילות שלא התרחשה פיזית בישראל, לא העסיקה עובדים מקומיים ולא ייצרה מוצרים בארץ.
בנק ישראל וגופי השקעות בינלאומיים כמו ג'יי.פי מורגן אישרו כי חלק ניכר מהצמיחה נובע מפעילות חברות גלובליות המייצרות בחו"ל, וכי ללא רכיב זה, הצמיחה הייתה נמוכה יותר. כלכלנים בכירים ציינו כי נתוני הצמיחה אינם מייצגים נאמנה את מצב המשק המקומי, וכי התופעה משפיעה גם על גביית המסים, התחזקות השקל והיקף גיוס החוב של הממשלה.
בנוסף, נתוני הצריכה הפרטית במחצית הראשונה של השנה אף ירדו ב-0.4%, מה שמחדד את הפער בין הנתון הרשמי לבין המציאות הכלכלית המקומית. גם הצריכה הציבורית עלתה באופן טכני בשל אישור התקציב המאוחר. האוצר מציג בחוברתו נתונים נוספים כהישגים, כגון ירידה בגירעון והתחזקות השקל, אך גם אלו מושפעים, לפחות חלקית, מאותה תופעה של רישום הכנסות מיצוא שלא עבר גבולות. המבקרים טוענים כי החוברת מהווה מסמך שיווקי ולא סיכום כלכלי אובייקטיבי, שכן היא בוחרת להציג את הנתונים המחמיאים ביותר תוך השמטת מידע חיוני להבנת התמונה המלאה.
