מיליארדים בידי מתחילים: כשהפוליטיקאים מעדיפים כוכבי רשת
בדומה למהלך של טוני בלייר בבריטניה ב-1997, גם בישראל נרשמת מגמה של ריענון פוליטי, במסגרתה ותיקים בכנסת מפנים את מקומם לטובת פנים חדשות, לעיתים ללא ניסיון פרלמנטרי משמעותי. ראש הממשלה בנימין נתניהו החל את המגמה בליכוד, כששיריין מקום גבוה לאיש העסקים אורן דוברונסקי, אך נתקל בהתנגדות לריענון נרחב יותר. מפלגות נוספות, כמו ישראל ביתנו, דגל התורה, ובנט-לפיד, אימצו אף הן את הטרנד, כאשר במפלגות החרדיות, משה גפני ואורי מקלב, ותיקים בכנסת, נדחקו החוצה. הכתבה מבקרת את הדחיקה של חברי כנסת מנוסים כמו ולדימיר בליאק ונאור שירי, שפעלו בוועדת הכספים והתמודדו עם סוגיות כלכליות מורכבות, לטובת פוליטיקאים חדשים. נטען כי עבודתם הפרלמנטרית, אף שהיא אפורה ומשעממת, חיונית להגנה על הקופה הציבורית, במיוחד בתקופה של גירעון תקציבי גבוה והוצאות ביטחוניות עצומות. הדגש הוא על כך שדם חדש חשוב, אך אין לוותר על הניסיון והידע של חברי כנסת ותיקים, אשר חיוניים לתפקוד תקין של הדמוקרטיה והכנסת.