מי בוחר את "נבחרי הציבור": מאחורי המנגנון שקבע כל רשימה לכנסת
לקראת סגירת הרשימות לכנסת ה-26, נחשף מגוון השיטות שבאמצעותן נבחרים המועמדים, כאשר כל מפלגה קובעת בתקנונה את הליך הבחירה. החוק אינו מכתיב שיטה אחידה, והדבר מוביל למנגנונים שונים: החל מפריימריז המוניים, דרך ועדות מצומצמות, ועד להחלטות יו"ר המפלגה או הנהגה רבנית.
בליכוד, למשל, נערכו פריימריז בהם השתתפו כ-142 אלף מתפקדים, אך לצד בחירתם, קיימים גם שריוני יו"ר, נשים, צעירים וקבוצות נוספות, המשפיעים על סדר הרשימה הסופי. במפלגת העבודה (הדמוקרטים), כ-112 אלף חברים בחרו את המועמדים באופן מקוון, אך גם כאן הונהג ריצ'רץ' מגדרי ומקומות שמורים לקבוצות שונות, ויאיר גולן ויתר על שריוני היו"ר שלו.
במפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, ההחלטות מתקבלות על ידי הנהגות רבניות. בש"ס, מועצת חכמי התורה היא הגוף המכריע, בעוד ביהדות התורה, ההחלטות מתקבלות על ידי ההנהגות הרבניות של דגל התורה ואגודת ישראל, כאשר לאחרונה אף הוחלט על ריענון נציגים בהחלטה רבנית בלבד.
במפלגות חדשות או מאוחדות, כמו "יחד" (בנט ולפיד) או "ישראל" (גדי איזנקוט), הרשימות נוצרות לרוב כתוצאה ממו"מ בין ראשי המפלגות או מנהיגי הכוחות המצטרפים, כאשר שיקול דעת המייסד או המנהיג הוא מרכזי. גם במפלגות כמו עוצמה יהודית וישראל ביתנו, ההחלטות מתקבלות על ידי הנהגת המפלגה או ועדות ייעודיות, בהשפעה משמעותית של היו"ר.
במפלגות הערביות, כמו חד"ש ובל"ד, נערכות ועדות צירים לבחירת מועמדים, אך גם שם, איחודים פוליטיים משפיעים על סדר הרשימה הסופי. ברע"מ, לאחר פרידה ממנגנונים מסורתיים, נערכו בחירות פנימיות, אך גם שם הסכמים פוליטיים שינו את הרכב הרשימה. המשותף לכל המודלים הוא שהבוחר הישראלי מקבל רשימה סגורה, ללא יכולת להשפיע על סדר המועמדים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
