מי ירוויח ומי יפסיד ממהפכת הבינה המלאכותית? | פרופ' ירון זליכה

מהפכת הבינה המלאכותית (AI) צפויה לשנות את שוק העבודה באופן דרמטי, אך לאו דווקא באמצעות אבטלה המונית. פרופסור ירון זליכה מסביר כי הסכנה העיקרית היא שחיקת כוח המיקוח של עובדים וירידה בחלקם מההכנסה הלאומית, עוד לפני שהמשק ייהנה מיתרונות הפריון המלאים של הטכנולוגיה.

ההשפעה של AI אינה אחידה על כל המקצועות והמשימות. בעוד שחלק מהמשימות יוחלפו על ידי המכונה, אחרות יהפכו את העובדים ליעילים יותר, ויש אף משימות שבהן היכולת האנושית תהפוך יקרה וחשובה יותר ככל שה-AI ישתפר.

נתונים ראשוניים מישראל ומארצות הברית מצביעים על כך שכ-60% מהעובדים בישראל מועסקים במקצועות החשופים ל-AI. מתוכם, כשני שלישים נמצאים במקצועות שבהם ה-AI עשוי להשלים את עבודתם (כמו חינוך, בריאות והנדסה), בעוד השליש הנותר חשוף יותר להחלפה. מחקרים מצביעים על עלייה באחוז המובטלים ממקצועות בסיכון גבוה, ועל ירידה במשרות פנויות במקצועות אלו, אם כי יש להיזהר מייחוס כל השינוי ל-AI בלבד לאור זעזועים נוספים במשק.

התופעה בולטת במיוחד אצל מתכנתים, שם נרשמת ירידה בהזדמנויות ועלייה בביקוש לניסיון ויכולות מתקדמות על חשבון עובדים בתחילת דרכם. בארצות הברית נצפתה פגיעה משמעותית יותר בתעסוקת צעירים במקצועות החשופים ל-AI לעומת עובדים מנוסים. זליכה מזהיר כי אם ה-AI יחליף את המשימות הבסיסיות שבהן רוכשים ניסיון, עלולה להיווצר בעיה עתידית באספקת עובדים מנוסים למשק.

המהפכה עלולה ליצור שוק עבודה מקוטב, עם פערים גדלים בין עובדים שהמשימות שלהם ניתנות לאוטומציה לבין אלו שמסוגלים לעבוד עם AI ולספק יכולות משלימות כמו שיפוט, יצירתיות ואחריות. השאלה המרכזית בעידן ה-AI אינה אם נזדקק לבני אדם, אלא לאילו יכולות אנושיות נזדקק וכיצד נבטיח שאנשים ירכשו אותן, מה שמחייב שינוי במדיניות החינוך וההכשרה.