נבחרי הציבור אינם זכאים לפעול ללא מגבלות - בג"ץ מוסמך להגבילם
מאמר דעה של ד"ר רפי נץ-צנגוט, אקדמאי ועורך דין, דוחה את הטענה הרווחת בקרב חברי כנסת ושרים מהקואליציה ותומכיהם, לפיה נבחרי ציבור זכאים לפעול ללא מגבלות מכיוון שנבחרו על ידי העם. נץ-צנגוט מסביר כי בדמוקרטיה ליברלית קיימים עקרונות-על משפטיים, כגון שוויון, תום לב, היעדר ניגוד עניינים, שמירה על זכויות אזרח, חוקיות ועליונות החוק, אשר מגבילים את פעולותיהם של כל מוסדות המדינה.
הכותב מפרט את עקרון החוקיות, לפיו רשות שלטונית יכולה לפעול רק במסגרת הסמכות שהוקנתה לה בחוק, ופעולותיה ללא סמכות ניתנות לביטול על ידי בתי המשפט. הוא מסתמך על סעיפים בחוקי יסוד הממשלה והשפיטה, המכפיפים את הממשלה, הכנסת ובתי המשפט לחוקי המדינה, ומעניקים לבג"ץ סמכות לדון בפעולותיהן ולבטלן אם הן נעשו שלא כדין. בנוסף, חוקי יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו מגבילים את יכולת הכנסת לפגוע בזכויות יסוד, ומקנים לבג"ץ סמכות לפסול חוקים כאלה.
עקרון עליונות החוק, לפיו החוק עומד מעל כל אדם ורשות, מחזק את הטענה כי גם הממשלה והכנסת כפופות לחוק הקיים. נץ-צנגוט מבקר את "המוסר הכפול" של חברי כנסת המצדדים בחוקים חדשים אך מתעלמים מחוקים ותיקים, וקובע כי חובה חוקית על נבחרי הציבור לכבד את פסיקות בג"ץ ולקיים אותן, גם אם הם חולקים עליהן.
המאמר מדגיש את מבנה הדמוקרטיה הקלאסי של שלוש רשויות (מחוקקת, מבצעת ושופטת) הפועלות במערכת איזונים ובלמים, כאשר הרשות השופטת, ובפרט בג"ץ, נדרשת לרסן את הרשויות האחרות הפועלות לעיתים באופן לא חוקי. הכותב מסכם כי אין בסיס לטענה כי נבחרי ציבור פועלים ללא מגבלות, וכי תקיפת בג"ץ ואי-קיום פסיקותיו על ידי נבחרי ציבור פוגעים בשלטון החוק ובדמוקרטיה הליברלית.
