30 שנה אחרי חוק קבורה אזרחית - בירושלים אין אף חלקה אזרחית אחת
למרות חוק משנת 1996 המבטיח לכל אזרח ישראלי זכות להיקבר בקבורה אזרחית, כעבור שלושה עשורים אין בירושלים אף חלקה אזרחית אחת, גם לא בתשלום. מבקר המדינה קבע כי פעילות גופי הממשלה בנושא התאפיינה ב"אוזלת יד" והמדינה "כשלה בהבטחת זכות בסיסית של אזרחיה".
החוק, שנחקק ביוזמת ממשלת רבין ועבר בכנסת לאחר הירצחו, נועד לאפשר קבורה לפי השקפת הנפטר ולא לפי ההלכה. כבר אז, פעילים הזהירו מפני השתלטות הממסד הדתי על התחום. כיום, 62% מהחלקות האזרחיות בארץ מנוהלות על ידי חברות קדישא ומועצות דתיות, גופים המאמינים שאין מקום לקבורה אזרחית. הממסד הדתי מתנגד לעצם הלגיטימיות של החלופה האזרחית.
על אף גידול משמעותי בתקציבי משרד הדתות בשנים האחרונות, כולל סכומי עתק לבניית מקוואות ומינוי רבנים, הקמת בית עלמין אזרחי בירושלים, המוערכת בכ-15 עד 20 מיליון שקל, אינה מקודמת. רשות מקרקעי ישראל הקצתה קרקע לכך, אך המשרד לשירותי דת והאוצר לא העמידו את המימון הנדרש. המשרד טוען כי רוב חסרי הדת מוצאים פתרונות קבורה בבתי עלמין קיימים, טענה שאינה מבוססת על נתונים.
בג"ץ הוציא לאחרונה צו על תנאי המורה למשרד לשירותי דת ולאוצר להסביר מדוע לא יוקם בית עלמין אזרחי בירושלים. המשרד לשירותי דת השיב כי אין בכוונתו לממן את ההקמה מתקציב המדינה, אלא באמצעות "יוזמה פרטית", תשובה הסותרת את החוק. המצב הנוכחי מוביל למקרים בהם משפחות נאלצות לשלם סכומים גבוהים, כמו 72 אלף שקל, לקבורה אזרחית בראשון לציון, מה שהופך את האפשרות ל"קבורה לעשירים בלבד".
