הלכה האידאולוגיה, נשאר רק האגו
עם סגירת הרשימות לכנסת ה-26, מבקר יוסי אחימאיר את הזיגזגים הפוליטיים ואת היעדר הנאמנות, האידאולוגיה והמצע במערכת הפוליטית הנוכחית. לדבריו, הפוליטיקאים כיום פועלים מתוך אגו ומאבק על קריירה ועל תפקידים, ולא מתוך עקרונות או מחויבות אידיאולוגית. הוא מציין כי חברי כנסת רבים עברו בין מפלגות מספר פעמים, כשהעיקר עבורם הוא להישאר בכנסת, והפלטפורמה הפוליטית פחות חשובה.
אחימאיר מביא כדוגמאות לנטישת עקרונות את נפתלי בנט, אותו הוא מתאר כבעל "אלף פרצופים" ודעות משתנות, ואת אביגדור ליברמן, שבעבר תמך בהקמת מדינה פלשתינית למרות מגוריו בנוקדים. הוא טוען כי האידאולוגיה הפכה למילה אנכרוניסטית, וכי גם המצע נעלם כליל מהשיח הפוליטי.
הוא משווה את המצב הנוכחי לימי בגין, בן גוריון, שמיר ופרס, אז היה מטען אידיאולוגי ברור ומשמעותי לכל מנהיג ומפלגה. כיום, לטענתו, בהירות אידיאולוגית קיימת רק בקצוות, כמו בן גביר ויאיר גולן. הוא מציין כי במערכת הבחירות הנוכחית, עיקר תשומת הלב ניתנת למתמודדים הבולטים, נתניהו ואייזנקוט, אך תוהה אילו עקרונות מוצקים מביא עימו אייזנקוט.
אחימאיר מוסיף כי גם מפלגות ותיקות כמו הליכוד, למרות שאינן מצהירות על מצע מחודש, נשענות על אידאולוגיה מסורתית ועל מנהיגות בולטת. לעומת זאת, יריבי הליכוד נשענים בעיקר על האג'נדה "רק לא ביבי", ואינו בטוח שסיבה זו מספיקה כדי לשכנע את הציבור.
