אזהרה למשקיעים בישראל: "הסיכון שיכול להביא לפתיחת מרווחים"

ד"ר אילן גילדין, מומחה לשווקים פיננסיים, מציג ניתוח חדשני של השווקים בישראל ובעולם, המתמודדים עם נורמליזציה מוניטרית, עליית תשואות אג"ח ומערכת בחירות מקומית.

גילדין שובר מוסכמה מקובלת וטוען כי השקל הישראלי מתחזק למרות הורדות הריבית, לא בגלל פער הריביות אלא בשל זרימות כספים של גופים מוסדיים בעלי חשיפה גבוהה למניות בחו"ל. לדבריו, עלייה בשווקים הגלובליים מחייבת אותם למכור דולרים ולגדר את עצמם, מה שמחזק את השקל. הוא מוסיף כי אם הורדת הריבית נתפסת כסימן לנורמליזציה כלכלית, היא מחזקת את השקל, אך אם היא נתפסת כהיסטרית או כתוצאה מלחץ פוליטי, התוצאה תהיה שונה.

לדברי גילדין, הגורמים היחידים שיכולים לעצור את הורדות הריבית בישראל הם התפרצות מחודשת של אינפלציית שירותים או פיצוץ פיסקלי. הוא מציין כי עליית התשואות באג"ח ארוכות טווח בעולם נובעת מהיצע חוב ממשלתי גדול בארה"ב ובמדינות נוספות, נורמליזציה במדיניות בנק יפן, והיעדר קונים מוסדיים. מצב זה גורם לתנודתיות גבוהה למשקיעים ללא פיצוי הולם, ולכן הוא ממליץ להתמקד בחלק הקצר והבינוני של עקומת התשואות.

בנוגע לבחירות בישראל, גילדין טוען כי השוק התרגל למערכות בחירות תכופות ואינו מגיב אליהן באופן משמעותי. הסיכון האמיתי, לטענתו, נבע מהעימות סביב מערכת המשפט ב-2023, שגרם למשקיעים זרים לגלם סיכון מבני חדש. הסיכונים המרכזיים שיכולים להביא להרחבת מרווחים הם פגיעה בעצמאות בנק ישראל, כללים פיסקליים, התחייבויות תקציביות בקמפיין והרכב הקואליציה, ומשך הרכבת הממשלה.

גילדין מסביר כי השקל הוא הכלי המרכזי לגידור סיכונים פוליטיים מקומיים, ולכן הוא מגיב ראשון. איגרות החוב מגיבות שניות, ומניות הן האפיק הפחות רגיש. הוא מזהה הזדמנות למשקיעים חדים: מכירת שוק המניות הישראלי על ידי משקיעים זרים בשל כותרות פוליטיות, מאפשרת רכישת חברות בעלות הכנסות דולריות שאינן מושפעות מהתוצאות הפוליטיות.