השקל הפך אדיש להפחתות הריבית: אלה הכוחות ששומרים על עוצמתו מול הדולר

על אף הורדות הריבית הרצופות של בנק ישראל, השקל הישראלי מפגין עוצמה מפתיעה מול הדולר, ואף התחזק בכ-10% בשנה האחרונה. הדעה הרווחת בשוק ההון גורסת כי הורדת ריבית אמורה להחליש את המטבע המקומי בשל פער הריביות מול הדולר, אך בפועל, גם לאחר שלוש הורדות ריבית רצופות, השקל נותר יציב. בהחלטה האחרונה, שהורידה את הריבית ב-0.25% ל-3.25%, הדולר עלה לזמן קצר מעל 3.02 שקלים אך שב לאזור ה-3 שקלים.

מומחים מסבירים כי עוצמת השקל נובעת מגורמים נוספים מעבר לפערי הריביות. ד"ר אילן גילדין, שותף בקרני פמילי אופיס, מציין כי תנועת הכספים של הגופים המוסדיים, המחזיקים בחשיפה משמעותית למניות בחו"ל, משפיעה יותר. עלייה בשווקים הגלובליים מחייבת אותם למכור דולרים כדי לשמור על רמת החשיפה למט"ח, מה שיוצר היצע דולרים משמעותי. בנוסף, השוק מפרש את הורדת הריבית כסימן לנורמליזציה של האינפלציה ולירידה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטי, מה שתומך בהתחזקות השקל.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מוסיף כי גם המרות מטבע של יצואנים ישראלים, כולל תעשיות ביטחוניות, וכן פעילות גוברת של חברות גלובליות כמו אנבידיה בישראל, תורמים לעודף היצע הדולרים. עם זאת, הוא מזהיר כי ירידות בוול סטריט עלולות להחליש את השקל, שכן מוסדיים יצטרכו למכור שקלים ולקנות דולרים כדי לאזן את תיקיהם. מבחינה טכנית, הוא צופה תנודתיות מסוימת בשבועות הקרובים, עם רף קריטי של 3.03-3.08 שקלים לדולר.

פריימן מעריך כי פוטנציאל הורדת הריבית בישראל מוגבל, בעוד שהפדרל ריזרב האמריקאי צפוי להמתין להחלטתו הבאה, לאור עליית התשואות באג"ח האמריקאיות שכבר 'עשתה את העבודה'. גילדין מוסיף כי עליית התשואות נובעת מהיצע חוב ממשלתי חסר תקדים, ממדיניות הבנק המרכזי ביפן ומחוסר בבנקים מרכזיים כקונים. הוא מזהיר מפני נכסים שתמחורם נשען על היוון, כמו מניות צמיחה.

בהתייחס לבחירות לכנסת, גילדין מציין כי השוק הישראלי התרגל לחוסר יציבות פוליטית, והבחירות עצמן אינן אירוע מאקרו משמעותי. הוא מדגיש את חשיבות עצמאות בנק ישראל, הכללים הפיסקליים, התחייבויות התקציב והרכב הקואליציה. השקל, לדבריו, הוא הביטוי המרכזי לסיכון הפוליטי המקומי, ועלולות להיווצר הזדמנויות השקעה בחברות בעלות הכנסות דולריות, שאינן מושפעות ישירות מהפוליטיקה המקומית.