מע"מ: 170 מיליארד שקל ועוד 22 שמסתתרים בשורה אחרת
ספר התקציב לשנת 2026 חושף כי הכנסות המדינה ממע"מ צפויות להסתכם בכ-192.9 מיליארד שקל, סכום המהווה כמעט רבע מסך ההכנסות המתוכננות של המדינה, העומדות על 850.59 מיליארד שקל. לאחר ניכוי הלוואות, המע"מ מהווה 32.9% מסך ההכנסות נטו של המדינה, בעוד מס הכנסה מהווה 49.2%. כל תושב בישראל, כולל תינוקות וקשישים, נושא בנטל של כ-19 אלף שקל מע"מ בשנה.
הכנסות המע"מ מתחלקות לשני חלקים עיקריים: 170.42 מיליארד שקל תחת הסעיף הראשי "תקבולי מע"מ ברוטו", ו-22.47 מיליארד שקל תחת הסעיף "מיסים על הוצאות שכר", הכולל מע"מ על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים. כ-46% מסך תקבולי המע"מ נגבים בעת ייבוא סחורות, מה שהופך את המע"מ לרגיש לשערי מטבעות, מחירי הובלה וקצב הייבוא.
המע"מ על מלכ"רים ומוסדות פיננסיים מחושב על בסיס שכר ורווח, בשיעור של 7.5% ו-18% בהתאמה. בנוסף, מלכ"רים ומוסדות פיננסיים משלמים מע"מ מלא על רכישותיהם ואינם רשאים לנכות אותו כתשומת מס. שיעור המע"מ הכללי בישראל עלה ל-18% בינואר 2025, כחלק מצעדי צמצום הגירעון. שיעור זה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, אך יעילות הגבייה בישראל גבוהה יותר בשל בסיס מס רחב ופחות חריגים.
המע"מ נחשב למס רגרסיבי, שכן הוא מוטל על הוצאה ולא על הכנסה, ומשפיע באופן לא פרופורציונלי על בעלי הכנסה נמוכה. בעוד שהכנסת העשירון העליון גבוהה פי 7.3 מזו של התחתון, הוצאותיו גבוהות רק פי 2. לעומת זאת, מס הכנסה בנוי במדרגות עולות עם ההכנסה.
תחזיות הגבייה של המדינה נוטות לפספס לעיתים בעשרות מיליארדים. תקציב 2026 מבוסס על הנחה של זינוק של 17.9% בייבוא האזרחי, בעוד הגידול בייצור המקומי צפוי להיות נמוך יותר. כמו כן, התחזית להכנסות ממוסדות פיננסיים לשנת 2026 גבוהה פי שלושה מהביצוע בפועל בחמש השנים האחרונות.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
