שאלות ותשובות על קיבוע זכויות: הטופס שמחליט כמה מס תשלמו כל החיים

הליך 'קיבוע זכויות' הוא החלטה פיננסית משמעותית ביותר, הנעשית פעם אחת בחיים, סמוך לתחילת קבלת קצבת פנסיה, ומשפיעה על גובה המס שישולם על הקצבה עד סוף החיים. ההליך מתבצע באמצעות טופס 161ד, בו נקבע מול פקיד השומה איזה חלק מהקצבה יהיה פטור ממס. עד להשלמת ההליך, הקצבה ממוסה במלואה.

בשנת 2026, תקרת הקצבה המזכה בפטור ממס עומדת על כ-9,430 שקלים בחודש, ושיעור הפטור עליה הוא 57.5%, המאפשר פטור מרבי של כ-5,422 שקלים בחודש. שיעור הפטור צפוי לעלות ל-67% בינואר 2028. משמעות הדבר היא שפורש המנצל את מלוא הפטור ישלם מס רק על ההפרש מעבר לסכום הפטור, בעוד פורש שלא מנצל את הפטור ישלם מס על סכום גדול בהרבה.

החוק קובע מנגנון קיזוז ייחודי: כל שקל של פיצויים פטורים שנמשכו במהלך 32 השנים שקדמו לפרישה מקטין את סל הפטור העתידי בכ-1.35 שקלים. לדוגמה, משיכת פיצויים פטורים בסך 200 אלף שקלים עלולה למחוק כ-270 אלף שקלים מסל הפטור. החלטה זו משפיעה באופן דרמטי על גובה הקצבה נטו לאורך שנים רבות.

ניתן להימנע מפגיעה זו על ידי בחירה שלא למשוך פיצויים פטורים בעת עזיבת עבודה, אלא להשאירם ברצף קצבה, ובכך לשמור על סל הפטור המלא לפרישה. משיכת כספים אלו מעניקה מענק מיידי, אך עלולה לעלות ביוקר בטווח הארוך. גם היוון חלק מהקצבה לסכום חד פעמי נחשב כמשיכת פיצויים ומשפיע על הפטור.

ההמלצה היא לבצע תכנון פיננסי מוקדם, עוד לפני גיל הפרישה, ולאסוף את כל המידע על פיצויים פטורים שנמשכו בעבר. מי שקרוב לפרישה צריך לאסוף את היסטוריית המענקים, לחשב את סל הפטור הנותר ולהגיש את טופס 161ד עם נתונים מדויקים. ההחלטה על קיבוע זכויות והיוון צריכה להיעשות במקביל, תוך הבטחת קצבה מינימלית. לכל אחד מבני הזוג סל פטור נפרד, ולכן תכנון ברמת משק הבית חשוב.