אחרי אסונות העבר: האם אנחנו צריכים לפחד מראש השנה שחל בשבת?
לקראת ראש השנה תשפ"ז, החל השנה בשבת קודש, גוברת דריכות בקרב גדולי ישראל והציבור היהודי, נוכח ההיסטוריה של אירועים קשים שחלו בשנים בהן ראש השנה נפל בשבת. אירועים אלו כוללים את מאורעות תרפ"ט, פרוץ האינתיפאדה השנייה, מגפת הקורונה ואסון מירון בשנת תשפ"א, ואף את אירועי שמחת תורה בתשפ"ד.
על פי המסורת הקבלית, קול השופר בראש השנה מבטל גזירות, אך השנה לא ניתן לתקוע בשופר בשבת. מתוך חשש זה, חושפים מקובלים וצדיקים נסתרים, בראשם הרב יהודה דייטש, פתרון בדמות סדר "פדיון נפש" מיוחד, המתבסס על תיקון האר"י הקדוש.
על פי ספר "פרי עץ חיים", פדיון נפש זה מהווה תרופה לכל צרה ומבטיח "תיכף באותה שעה" ישועה והשלמת השנה. כוחו הוכח, לטענת המקור, גם בימי מלחמות נפוליאון, כאשר החתם סופר ערך פדיון דומה בפרשבורג, ורוב תושבי העיר ניצלו בעוד העיר נחרבה.
השנה, הפדיון נערך על ידי תרומה של 160 מטבעות, וכספי התרומה יועברו ל"ועד הרבנים לענייני צדקה בארץ ישראל", המחלק סיוע למשפחות נזקקות. השילוב של כוונות המקובלים, הבטחת האר"י וזכות הצדקה נועד, לטענתם, לקרוע כל גזירה ולהביא לישועות בתחומי זיווג, פריון, פרנסה ובריאות.
גדולי ישראל קוראים לציבור להצטרף לפדיון הנפש, להסיר את הפחד ולהתמקד בשמחה ותפילה לגאולת הכלל, במקום לדאגה מפני הדין.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
