מעבר להורموز: חלופות יבשתיות וימיות למעבר הסחורות
בעקבות המתיחות המאיימת על תנועת הספנות במצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, גובר העניין בחלופות יבשתיות וצינורות נפט כפתרונות אפשריים לאבטחת סחר האנרגיה. פרויקטים אלו, אף שהם ניתנים לביצוע מבחינה הנדסית, מתמודדים עם אתגרים פוליטיים וביטחוניים מורכבים, הדורשים שיתוף פעולה בין מדינות בעלות אינטרסים שונים.
לדברי עבדוא קאסם, שותף מייסד בחברת הלוגיסטיקה "Pure Trans", מטרת הפרויקטים אינה להחליף לחלוטין את הנתיבים הימיים, אלא ליצור חלופות מרובות שיפחיתו את התלות בנתיב ימי יחיד, העלול להפוך למוקד לחץ ומשבר. הוא הדגיש כי לא ניתן להחליף את הקיבולת העצומה של ספינות במכולות או משאיות, אך קיום מספר נתיבים יספק גמישות רבה יותר.
קאסם ציין כי הקמת צינורות נפט בין מדינות המפרץ למדינות נוספות באזור, עד לים התיכון או טורקיה, היא אפשרות טכנית בת-ביצוע, אך הבעיה העיקרית טמונה במורכבות הגיאופוליטית. מעבר צינורות דרך גבולות מדיניים דורש הסכמה בין ממשלות בעלות אינטרסים שונים, וצינורות אלו עלולים להפוך למטרות בסכסוכים.
הוא הוסיף כי בעקבות המלחמה בעזה והשיבושים בנתיב באב אל-מנדב, כבר נבחנו חלופות, כמו מסלולים חלופיים להובלת סחורות מרכבים מדובאי לחיפה ומשם לאירופה. השקעות בתשתיות נמל ואזורים חופשיים, כמו השקעת "DP World" של 800 מיליון דולר בנמל טרטוס, תורמות גם הן לעיצוב מחדש של מפת התחבורה האזורית.
קאסם הדגיש כי הצלחת פרויקטים אלו תלויה לא רק בתשתיות, אלא גם בסביבה יציבה שתבטיח את ביטחון ההשקעות. חוסר יציבות באזור מהווה מכשול לפרויקטים גדולים, ונדרשת מעורבות רחבה של המגזר הפרטי, בנוסף למאמצים ממשלתיים, כדי למשוך השקעות בפרויקטים של נתיבים חלופיים.
