שעתיים שעלו 30 אלף ימים: כך הפכו ימי מחלה פיקטיביים כדרך לשביתה שקטה

אגף השכר במשרד האוצר פרסם את הדו"ח השנתי המסכם בנושא שביתות ועיצומים במגזר הציבורי לשנת 2025, המצביע על ירידה משמעותית בימי העבודה האבודים לכ-36,000, לעומת שנים קודמות. נתון זה מושפע באופן מכריע משביתת אזהרה בת שעתיים של הסתדרות המורים, שגרמה לאובדן של כ-30,000 ימי עבודה, המהווים כ-83% מסך הימים האבודים בשנה זו. שביתה זו, שכללה 120,000 עובדים, נבעה מחוק הפחתת שכר במגזר הציבורי. בנטרול שביתה זו, מספר ימי העבודה האבודים עומד על כ-6,074 בלבד.

במהלך שנת 2025 נפתחו 11 סכסוכי עבודה חדשים במגזר הציבורי, שהובילו ל-11 שביתות מלאות ו-2 שביתות חלקיות. רוב השביתות המלאות היו קצרות ונמשכו עד יום עבודה אחד. במרבית השביתות המלאות בוצע הליך של אי-תשלום שכר, כאשר בשמונה מהן נוכה השכר במלואו.

הדו"ח מתמקד בתופעת "התחלות", דיווחי מחלה פיקטיביים ששימשו כצעד ארגוני, בעיקר סביב חוק הפחתת השכר. בשיא התופעה, נסגרו גני ילדים ובתי ספר, והוגשו אלפי אישורי מחלה. המדינה פנתה לבית הדין לעבודה, שקבע כי מדובר ב"שביתה פראית" וכי הוצאת אישורי מחלה קולקטיבית אינה אותנטית. בסוף יולי 2025 ניתן פסק דין שנתן תוקף להנחיה שלא להכיר באישור מחלה ללא ביקור רופא.

הממונה על השכר הדגיש בפתח הדו"ח כי שביתה היא כלי קיצוני שיש להשתמש בו כמוצא אחרון, וכי יש להעדיף הידברות וגישור. הוא ציין כי פגיעה בשירות הציבורי היא פגיעה באזרחים, והדגיש את המחויבות לניהול משא ומתן הוגן ושקוף. הדו"ח מסכם כי לצד הירידה בכמות השביתות, קיים קושי בהתמודדות עם שביתות חלקיות ומימוש מנגנון "שכר ראוי", ויש לחזק את ארגז הכלים של המעסיק הציבורי.