نتنياهו מקדם נרטיב 'מרד הגנרלים' לקראת הבחירות

לקראת הבחירות בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם נרטיב חדש בנוגע לאחריות לאירועי 7 באוקטובר, המכונה בקרב הימין "מרד הגנרלים". נרטיב זה, בניגוד לטענות קודמות על כשל מקצועי של צה"ל והשב"כ, טוען כי קציני בכירים ידעו על ההתקפה הממשמשת ובאה בליל 7 באוקטובר, אך בחרו במודע שלא להעיר את נתניהו ולהציג בפניו את המידע. לפי דיווח של העיתונאי רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות", נרטיב זה מקודם באמצעות ספרים, סדרות טלוויזיה בערוץ 14, ראיונות והצהרות, במטרה לבסס אותו בשיח הציבורי.

ברגמן מסביר כי המסר המרכזי השתנה מ"הצבא והשב"כ טעו והאמינו שחמאס מורתע" לטענה כי קצינים בכירים "ידעו, אך החליטו במודע לא להעיר את נתניהו מחשש שיורה על תקיפה". שינוי זה הופך את הכשל המקצועי ל"קונספירציה ומרד". הספר "מרד הגנרלים" מאת ארז תדמור, שהפך לסדרה בערוץ 14, משמש ככלי מרכזי בהפצת המונח, כאשר הוא הוזכר מאות פעמים בתקשורת.

השימוש במונח "גנרלים" במקום בדרגה הצבאית המקובלת "אלוף" נועד, לטענת ברגמן, לעורר דימוי של "חונטה צבאית" ולא תיאור של מחלוקת מקצועית. נתניהו עצמו פרסם בעבר ציוץ (שנמחק) בו טען שלא קיבל כל התרעה, ובהמשך אף פרסם דברים המרמזים כי ראש השב"כ לשעבר רונן בר "התיימר להחליף את נתניהו". לאחרונה, נתניהו טען כי "גנרלים החליטו לא להעיר אותי", אך לאחר ביקורת, הדגיש כי מדובר ב"כשל ולא בבגידה".

הכתבה מצביעה על סתירה בנרטיב, בעקבות דבריה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, על יאיר גולן. דבריה, שהוצגו כהגנה על גולן, מתנגשים עם הטענה כי מידע קריטי הוסתר מראש הממשלה. ברגמן מסכם כי כדי להגן על שרה נתניהו, המידע צריך להיות לא משמעותי, ואילו כדי להגן על בנימין נתניהו, המידע צריך להיות קריטי מספיק כדי להצדיק את העברתו. הכתבה מפריכה גם את הבסיס התיאורטי לטענות אלו, ומציינת כי אין כל תיעוד או עדות לכך שקצינים בכירים אימצו את "עקרון ההכלה המרבית" או החליטו במודע להסתיר מידע.

הכתבה מציגה גם את מסלול העברת המידע בליל 7 באוקטובר, ומציינת כי גורמים שונים קיבלו מידע מקדים, אך הדבר אינו מוכיח שנתניהו עצמו קיבל את המידע, וגם אם לא קיבל, הדבר אינו מעיד על כוונה מכוונת להסתיר מידע ממנו. בכך, המאבק על האחריות לאירועי 7 באוקטובר הופך לחלק ישיר מהקמפיין הבחירות.