92% מהקולה, 89% מהקרקרים: המספרים שמראים את הכוח של ענקיות המזון
נתונים חדשים חושפים ריכוזיות גבוהה בשוק המזון הישראלי, כאשר קבוצות מצומצמות של ספקים מחזיקות בנתחי שוק דומיננטיים בקטגוריות רבות. החברה המרכזית למשקאות מובילה עם כ-92% משוק הקולה הרגילה, כ-91% מקולה דיאט וכ-90% מתה קר, המסתכמים בשווקים של למעלה מ-1.3 מיליארד שקל. שטראוס בולטת בשוק הקפה הטורקי (כ-87%), מעדנים (כ-77%) ומעדני חלב לפעוטות (כ-83%). אסם שולטת ב-89% משוק הקרקרים וב-79% מהפתיתים, ויוניליוור מחזיקה בכ-61% משוק המיונז וב-60% מדגני הבוקר. תנובה מובילה במוצרי חלב עם כ-63% מהחלב, 75% מהקוטג' ו-68% מהגבינות הצהובות.
בדיקה שנערכה בכנסת מצאה ריכוזיות של למעלה מ-50% ב-36 מתוך 38 קטגוריות מזון שנבדקו. ב-20 קטגוריות, שלוש החברות הגדולות מחזיקות יחד ביותר מ-85% מהמכירות. נתונים משנת 2025 מראים כי עשרת הספקים הגדולים מחזיקים בכ-48.8% מהשוק, עלייה קלה לעומת השנה הקודמת, ו-20 הגדולים עלו ל-60.7%. תופעה זו מתרחשת למרות שינויים שנועדו לתת יותר מקום לספקים קטנים.
רשות התחרות בוחנת את "אפקט הסל", בו כוחו של ספק גדול נמדד לא רק בקטגוריה אחת אלא בשילוב של מוצרים רבים שהוא מציע, מה שמקנה לו יתרון משא ומתן מול רשתות השיווק. בישראל, נתח המותג הפרטי עומד על כ-6.9% בלבד מהמכר, לעומת כ-36% באירופה, מה שמחליש את כוחן של הרשתות מול הספקים הגדולים. יתרונותיהם של הספקים הגדולים כוללים יעילות תפעולית ועלויות הפצה נמוכות יותר, אך השילוב של גודל זה עם נתחי שוק חריגים מעורר חשש.
היצרנים טוענים שמחירי היצרן נשארו יציבים בשנתיים האחרונות, בעוד שמדד מחירי המזון לצרכן עלה בכ-5.8%, מה שמרמז שחלק מעליית המחיר נאגר בשלבים אחרים בשרשרת האספקה. הגברת התחרות דורשת הגדלת הייבוא, חיזוק מותגים פרטיים, ובחינה קפדנית של מיזוגים ורכישות שיכולים להרחיב את כוחן של החברות הגדולות.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
