על מדרגות הרבנות: בית הדין או בית המשפט - איפה מנהלים את הגירושים וכמה זה עולה?
בישראל, זוגות יהודים המתגרשים נדרשים לפנות לבית הדין הרבני לצורך קבלת הגט, גם אם הסכם הגירושים שלהם אושר בבית המשפט לענייני משפחה. סמכות זו מעוררת בלבול לגבי תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה, שכן הוא דן בנושאים הנלווים לגירושין כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסכמי גירושים.
הבחירה בין הערכאות המשפטיות יכולה להפוך בעצמה לסכסוך, שכן היא משפיעה על עלויות ההליך ועל משכו. בעבר התקבעה תפיסה כי לגברים עדיף לפנות לבית הדין הרבני ולנשים לבית המשפט לענייני משפחה, אך מציאות זו מורכבת ואינה חד משמעית. התוצאה תלויה בנסיבות המשפחה, בנושא המחלוקת ובאופן הגשת התביעות.
שינויים חקיקתיים, כמו זה שנעשה בפברואר 2025 בנוגע למזונות ילדים, משפיעים על סמכויות בתי הדין הרבניים. הכנסת קבעה בהוראת שעה כי בית הדין הרבני יוכל לדון גם במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושים, מה שעלול להצטבר למאות אלפי שקלים.
הליך יישוב הסכסוך שינה את 'מרוץ הסמכויות', כאשר למי שמגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך יש יתרון זמן להגשת תביעות. גם אם ההליך מסתיים, בחירת הערכאה הראשונית יכולה להשפיע על המשך ההתדיינות.
עלויות הגירושין אינן תלויות רק באגרות, אלא בעיקר בשכר טרחת עורכי הדין ומשך ההליך. מאבק על עצם הסמכות יכול לייקר משמעותית את התיק. ההבדל המהותי בין הערכאות הוא שבית המשפט פועל לפי דין אזרחי, בעוד בית הדין הרבני פוסק גם לפי דין תורה, אך בשניהם חלים חוקים ועקרונות ישראליים.
הכתובה מהווה דוגמה להבדל בין הערכאות. סכום הכתובה, שהוגבל לאחרונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לטווח של 36 אלף עד 360 אלף שקל, יכול להפוך לתביעה כספית משמעותית בבית הדין הרבני, בהתאם לנסיבות הפרידה. הסכמה והגעה להסכם גירושים, בין אם בבית המשפט ובין אם בבית הדין הרבני, מפשטות ומזולות את ההליך באופן משמעותי.
