מהקיבוץ החילוני אל לב ההתיישבות: המסע המטלטל של הרבנית ענבל מלמד

הרבנית ענבל מלמד, רעייתו של רב היישוב הר ברכה, שיתפה בריאיון אישי עם ד"ר חנה קטן ב"ערוץ 7" את סיפור חייה המטלטל, החל מילדותה בקיבוץ חילוני, דרך חרם שחוותה בעקבות התקרבות אביה ליהדות, ועד להפיכתה לאחת הדמויות המשפיעות בציונות הדתית.

מלמד תיארה את ילדותה בבית הילדים בקיבוץ, שם הופרדה מהוריה זמן קצר לאחר לידתה, ואת הבדידות שחוותה בלילות. "בלילות היינו בוכים עד שנרדמים. אם חלמת חלום רע או כאבה לך שן, לא היה למי ללכת", סיפרה. טלטלה נוספת חוותה המשפחה כאשר אביה, שהיה שליח התנועה הקיבוצית בברזיל, החל להתקרב ליהדות. בעקבות כך, הנהגת התנועה סיימה את שליחותו והמשפחה שבה לישראל, אך בקיבוץ הוטל חרם על ענבל וילדיה, שנמשך גם לאחר שאביה חזר עם כיפה על ראשו.

המעבר לירושלים עם אביה היה קשה, אך שם החל מסעה הרוחני. לאחר שהופנתה לתיכון הדתי "פלך", שם התקבלה על ידי פרופ' אליס שלוי, החלה להתאהב בתורה. "הרגשתי שנפתח בפני עולם שלא הכרתי. השיעורים, התורה, הרעיונות של הרב צבי יהודה קוק, פתאום הבנתי שאני לא צריכה למחוק את כל הערכים שעליהם גדלתי. להפך. התורה מסבירה אותם ומעמיקה אותם", אמרה.

את בעלה, הרב אליעזר מלמד, הכירה במסגרת התנדבותה בתנועת אריאל שהקים. "השיחות שלו על דרכה של התנועה בנו את תפיסת עולמי", סיפרה. הוריו של הרב מלמד תמכו בה לאורך הדרך וקיבלו אותה באהבה, למרות שהייתה "בעלת תשובה".

בסיום הריאיון, התייחסה מלמד לסוגיית גיל הנישואים בציונות הדתית, וקראה להחזיר את המשפחה למרכז ולעזור לצעירים להתחתן מוקדם יותר. היא הדגישה את האהבה והליווי שקיבלה מהציבור הדתי-לאומי, וציינה כי רבים אינם יודעים את סיפורה האישי, דבר המעיד על קבלת בעלי תשובה כחלק טבעי מהחברה.