חיזבאללה מחפש מקורות מימון חדשים בעקבות קיצוץ הסיוע מאיראן

ארגון החיזבאללה נאלץ לחפש מקורות הכנסה חלופיים לאחר שאיראן הפסיקה את הסיוע הכספי לו. לפי הערכות, הלחץ הגובר על מקורות המימון המסורתיים של הארגון, ובפרט הסיוע מאיראן, עלול להוביל אותו להרחבת פעילותו ברשתות פשיעה והלבנת הון בינלאומיות.

דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וקצין מודיעין לשעבר, מסביר כי ככל שהגישה למימון האיראני תהפוך קשה יותר, החיזבאללה יסתמך יותר על מקורות הכנסה אלטרנטיביים. הדברים נאמרים על רקע דיווחים כי הארגון ביקש מאיראן סיוע כספי במזומן אך טרם קיבלו אותו.

סיטרינוביץ' מעריך כי הדבר עלול להוביל להרחבת הברחות וסחר בסמים במזרח התיכון, העמקת קשרים עם קרטלי סמים ורשתות הלבנת הון באמריקה הלטינית, וכן שימוש נרחב יותר בסחורות שניתן להעביר ולמכור מחוץ למערכת הבנקאית, כמו זהב. בנוסף, צפוי לחץ מוגבר על קהילות שיעיות תומכות ורשתות עסקיות הקשורות לארגון בחו"ל.

מומחים נוספים מציינים את השימוש הגובר במטבעות קריפטוגרפיים וערוצי מימון חלופיים, המיועדים להעברת כספים תוך עקיפת סנקציות ובקרות. פעילות זו הופכת מחלק משני למרכיב מרכזי ביכולת הארגון לממן את פעילותו, לשקם תשתיות ולשמור על חיוניותו לטווח ארוך.

הערכות של משרד האוצר האמריקאי לאורך השנים מצביעות גם הן על כך שסחר בלתי חוקי, רשתות תומכים בחו"ל, חברות קש וערוצים פיננסיים לא פורמליים מהווים חלק משמעותי ממערך המימון הבינלאומי של החיזבאללה. סיטרינוביץ' מסכם כי הלחץ על איראן לא בהכרח יייבש את מקורות המימון של החיזבאללה באופן מיידי, אלא ישנה את דרכי השגת הכסף. ככל שהסיוע מאיראן יהיה פחות זמין, כך יגבר התמריץ להרחיב את הפעילות הכלכלית האפורה-פלילית, במיוחד באזורים בהם לארגון כבר יש תשתיות וקשרים.