למה מדברים פתאום על "היפוך קנים" - והאם צה"ל נערך

המושג "היפוך קנים", המתאר מצב שבו נשק של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מופנה כלפי יישובים ישראליים או חיילי צה"ל, עלה לאחרונה לכותרות בישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה את הנושא בדיון בפיקוד המרכז, בריאיון השבוע, וגם בעבר. בצה"ל מבהירים כי התרחיש מוכר ומתוּרגל, אך אין כעת כל ידיעה מודיעינית המצביעה על תוכנית כזו מצד הרשות הפלסטינית.

הדיון בפיקוד המרכז התמקד גם בעלייה בפשיעה הלאומנית, שאלוף הפיקוד אבי בלום הגדיר כ"גפרור שיכול להצית את הכול ברגע". נתניהו הקשה על הרמטכ"ל בנוגע לתרחיש היפוך הקנים, וראש אגף המודיעין, גל הירש, הבהיר כי צה"ל נערך לכך ותרגל את האפשרות, והוסיף כי אם התרחיש יתממש, צה"ל ידע לפעול מולו. גם השרה אורית סטרוק העלתה את הנושא.

למרות שאין מודיעין על תוכנית כזו, צה"ל נערך לתרחיש הקיצוני, ובעקבות החשש מהסלמה ביהודה ושומרון, הוצבה מפקדת אוגדת איו"ש בכוננות. לאחרונה בוצעה תקיפה אווירית חריגה בג'נין. בצה"ל מעבים מערכים ומרחיבים שטח כדי למנוע פלישה ליישובים, ומתמודדים גם עם התפרעויות של מתנחלים קיצונים.

גורמים פלסטיניים, בהם מושל טול כרם, דוחים את הטענות על נשק התקפי בידי הרשות, וטוענים כי הנשק הוא נשק שיטור קל בלבד, שניתן במסגרת הסכמים. לטענתם, התבטאויות ישראליות נועדו לגרור לעימות, להחליש את הרשות ולשרת צרכים פוליטיים פנימיים. הם חוששים שהנושא יהפוך למדיניות מעשית ותוביל לעימות, וכי היחלשות כוחות הביטחון הפלסטיניים עלולה ליצור ואקום ביטחוני.