"חגיגה" בבית המשפט: עורכי הדין שמצטטים תקדימים דמיוניים והלקוחות שמחרבים לעצמם את התיק
בשנים האחרונות מתגברת תופעה מדאיגה במערכות המשפט בישראל ובארצות הברית, בה עורכי דין מסתמכים על תקדימים משפטיים שנוצרו על ידי כלי בינה מלאכותית, אך מתבררים כדמיוניים לחלוטין. תופעה זו מובילה לנזיפות, קנסות ואף הרחקות מבתי המשפט.
בארצות הברית, שופטת פדרלית במיסיסיפי סילקה עורכי דין מתיק והטילה עליהם קנסות, לאחר שהגישו שישה תקדימים מומצאים לחלוטין שנוצרו על ידי AI. השופטת הדגישה כי בשלב זה, אף עורך דין אינו יכול לטעון שאינו מודע לסיכונים שבשימוש בכלים אלו.
גם בישראל נחשפה פרשה דומה בפברואר 2025, כאשר עורכת דין בבית המשפט העליון הסתמכה על פסקי דין שלא היו קיימים, שנוצרו על ידי AI. שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ, דחתה את העתירה וציינה בחומרה כי עורך דין המגיש תוכן בדוי מועל בחובותיו. עם זאת, לפנים משורת הדין נמנעה מהטלת סנקציות כספיות, בהיותו מקרה ראשון מסוגו בעליון.
מומחים משפטיים מבריטניה מזהירים מפני שינוי דרמטי ביחס האזרח למשפט, וטוענים כי הסתמכות עיוורת על AI עלולה להחזיר את המשפט לעידן של הסתמכות על "מגדת עתידות" דיגיטלית. בנוסף, לקוחות המשתפים מידע רגיש על תיקיהם עם כלי AI עלולים לאבד את חיסיון המידע, כפי שנקבע בפסיקה פדרלית בניו יורק, שם נקבע כי שיחה עם AI אינה שקולה לשיחה עם עורך דין ואינה חסויה.
חברות המבטיחות להחליף את המערכת המשפטית באמצעות AI, כמו DoNotPay, נקנסו בעבר על הצהרות מטעות. למרות זאת, סטארט-אפים חדשים ממשיכים לנסות למכור פתרונות משפטיים מבוססי AI, תוך שהם מסתירים בתנאי השימוש שהם אינם מספקים ייעוץ משפטי. עם זאת, ישנם מקרים בהם אזרחים משתמשים ב-AI באחריות, כמו במקרה של לין ווייט מדרום קליפורניה, שאימתה מידע מ-ChatGPT מול מנועי חיפוש אחרים וזכתה בערעור. המקרים הללו מדגישים כי למרות השינויים, האחריות האישית וחובת הבדיקה האנושית נותרות בעינן.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
