תרגיל בהעלמה - העיוורון המגדרי בדרך לקלפי
לקראת סגירת הרשימות לכנסת, ניכרת תופעה של ייצוג נשי דל במפלגות השונות, המגיעה לשיא חדש של עיוורון מבני. תמונות הקמפיין מציגות בעיקר גברים בחליפות, בעוד נשים נדחקות לשוליים כקישוט יחצ"ני. הדבר מהווה מבוכה דמוקרטית, כאשר המפלגות החרדיות מדירות נשים לחלוטין, הליכוד מציג רק 10% נשים ב-30 המקומות הראשונים, והרשימות הערביות כוללות אישה אחת בלבד במקום שברירי.
למעט מפלגות בודדות כמו "הדמוקרטים" המחויבות לשוויון, רוב המפלגות מעדיפות להשאיר את ההחלטות בידי גברים. התוצאה הצפויה היא כניסה של כ-28 נשים בלבד לכנסת, פחות מ-24% מחברי הכנסת, נסיגה משמעותית המשיבה את ישראל שנים אחורה.
בעוד מדינות מערביות כמו בריטניה, קנדה, שוודיה וצרפת מיישמות שוויון מגדרי במוקדי קבלת החלטות, כולל בקבינט הביטחוני והמדיני, בישראל פוליטיקאים מתרצים זאת בתוצאות פריימריז או בחיפוש אחר "הכי מתאימים". מדינות אלו הבינו ששוויון מגדרי הוא תנאי יסוד לאיכות קבלת ההחלטות ולביטחון הלאומי, כפי שהודגם בניהול משברי הקורונה על ידי מנהיגות כמו בניו זילנד, טייוואן וגרמניה.
היעדר נשים במוקדי ההחלטה פוגע לא רק בעקרון הייצוג, אלא גם באיכות ההחלטות עצמן. דיונים ביטחוניים ללא נשים נוטים להתמקד בכוח בלבד, תוך הזנחת חוסן קהילתי ומענה נפשי. בנוסף, חברות כנסת מובילות בשיעורים גבוהים יותר חקיקה אזרחית וחברתית, והיעדרן יוצר שממה תפיסתית בתחומים אלו. בית מחוקקים שאינו משקף את הרכב האוכלוסייה מאבד את תוקפו הדמוקרטי.
