התרגיל של לוי אשכול שהביא לחידוש כפר עציון
59 שנים לאחר יום העלייה ההיסטורי, נחשפות הדרמות הפוליטיות והמסמכים הסודיים שהובילו לחידוש היישוב כפר עציון ביהודה ושומרון. ביום שישי, כ"ב באלול תשכ"ז, עלו בני כפר עציון להקים מחדש את יישובם שנהרס במלחמת העצמאות, והפכו בכך ליישוב היהודי הראשון ביהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים. ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, עודד את המתיישבים באומרו להם ביידיש: "קינדרליך, תעלו!".
בעקבות פתיחת פרוטוקולים בארכיון המדינה, מתברר כי לאמירה זו קדמה דרמה פוליטית ומדינית סוערת. לאחר מלחמת ששת הימים, ותיקי כפר עציון, ששכלו 85 ממגיניהם במלחמת העצמאות, פנו לראש הממשלה אשכול ושר הביטחון משה דיין, אך נענו בתחילה בתשובות עמומות.
במקביל, הממשלה דנה בשאלת ההתיישבות בשטחים. מנחם בגין תמך בסיפוח מלא, יגאל אלון הציע לספח אזורים דלי אוכלוסייה ולהקים אוטונומיה בשאר השטח, בעוד דיין התנגד לסיפוח והתיישבות אזרחית וקרא להכריז על השטח כצבאי סגור. דיין הציע להקים חמישה בסיסים צבאיים, ובהמשך היאחזויות נח"ל ומגורי משפחות, תחילה בגוש עציון. שר החוץ אבא אבן ואשכול חששו מהתגובה הבינלאומית, והממשלה אישרה רק הקמת בסיסים צבאיים.
למרות הסירוב הממשלתי, הלחץ הציבורי גבר. עצרת גדולה בגוש עציון ופגישות תכופות של בני הדור השני, בראשות חנן פורת, החלו להשפיע. הקואליציה לטובת חידוש ההתיישבות כללה את שרי המפד"ל, שרי 'אחדות העבודה', משה דיין שביקש לקיים את תוכנית המאחזים שלו, ושר המשפטים יעקב שמשון שפירא, שהבחין משפטית בין אדמות קק"ל בגוש לשאר שטחי יו"ש.
הדרמה נמשכה עד הרגע האחרון. מסמך שנחשף כעת מראה ניסיונות לאשר את כפר עציון כ"היאחזות נח"ל" מתחת לרדאר. אשכול הציג לממשלה את העלייה לקרקע כעובדה מוגמרת, והשיב בחיוך לשאלת השר משה קול כי מדובר ב"היאחזות", והוסיף כי "במשך הזמן גדיים הופכים לתיישים". למרות טענות של שרים שאשכול חרג מסמכותו, הוא דחה אותן והבהיר שהתשובה לכפר עציון חיובית. הצבעה רשמית לא התקיימה, אך אשכול הסתייע בקואליציה כדי להעביר את ההחלטה. כך, ביום שישי כ"ב באלול תשכ"ז, עלו בני כפר עציון לביתם המחודש, לאחר שעצרו בקבר רחל וקראו פסוקי נחמה.
