החור השחור של אמריקה: החוב שמאיים לבלוע את הכלכלה העולמית

החוב הציבורי של ארצות הברית חצה את רף 40 טריליון הדולר, וקצב הגידול המהיר שלו, כ-7 מיליארד דולר ביום, מעורר חששות כבדים מפני השפעותיו על הכלכלה העולמית, ובראשן הכלכלה הישראלית. תשלומי הריבית על החוב צפויים לחצות את רף טריליון הדולר כבר השנה, סכום העולה על כלל הוצאות הביטחון של ארה"ב, וצפויים להכפיל עצמם עד 2036. הממשל האמריקאי מתמודד עם הבעיה בנטילת חוב נוסף, מה ששואב נזילות מהשווקים ומאלץ את תשואות האג"ח לזנק.

ההשלכות על ישראל כבר מורגשות: עליית תשואות האג"ח בארה"ב מייקרת את עלויות הכסף גם בישראל, מה שמתבטא בעליית ריביות על משכנתאות והלוואות, שחיקת החיסכון הפנסיוני, ופגיעה פוטנציאלית בגיוסי הון לחברות הייטק. גורמים בשוק מעריכים כי ישראל כבר סופגת חלק מהמחיר של החוב האמריקאי דרך ריבית יקרה יותר ושוק הון תנודתי.

החוב האמריקאי הוכפל מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן ב-2017, כאשר כשליש מהגידול נרשם בשנתיים שלאחר פרוץ מגפת הקורונה. גורמים במשרד האוצר האמריקאי ייחסו חלק מההאצה לביטול מכסי חירום על ידי בית המשפט העליון. למרות מעמדו של הדולר כמטבע רזרבה עולמי, המעניק לארה"ב יתרון ייחודי, כלכלנים מזהירים כי מדובר במסגרת אשראי שאינה בלתי מוגבלת, והשאלה המרכזית היא כמה קרובה ארה"ב לקצה גבול היכולת.

אנליסטים מזהירים מפני מנגנון הזנה עצמית, בו ירידה בביקוש החוב מצד משקיעים זרים תאלץ את משרד האוצר להציע תשואות גבוהות יותר. צעדים כמו הגדלת רכישות החוב על ידי הממשל האמריקאי נתפסים כמייצבים זמניים בלבד. עליית התשואות משפיעה על שיעור ההיוון של מניות, פוגעת בחברות טכנולוגיה וצמיחה, ועלולה להוביל לעיכוב בהשקעות. ההתערבות הנוכחית אינה פתרון שורשי, והעלות מגולגלת אל האזרחים דרך שחיקת שכר, חסכונות ומיסים גבוהים יותר.

ההשפעה על קטרי המשק הישראלי, ההייטק והנדל"ן, צפויה להיות משמעותית. עליית הריבית משפיעה על שולי הרווח בענף הנדל"ן ופוגעת בביקושים, וכן עלולה להפחית את זרימת ההון לקרנות השקעה בהייטק, לצמצם הנפקות ורכישות, ואף להוביל להקטנת מרכזי פיתוח בינלאומיים בישראל. למרות שההשפעות עדיין לא הגיעו במלואן לישראל, שינויים מהירים בעולם, כמו התפתחות הבינה המלאכותית, מוסיפים אי-ודאות כלכלית.