ירידה של 88% במספר ימי השביתה ב-2025; 40% מהשביתות, בשל אירועי אלימות
בשנת 2025 נרשמה ירידה של 88% בימי עבודה שאבדו למשק בשל שביתות, לכ-90 אלף ימים בלבד, לעומת 762 אלף בשנת 2024. כך עולה מנתונים שפרסמה הממונה הראשית ליחסי עבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר. נתון זה נמוך משמעותית גם בהשוואה לשנים קודמות, בהן אבדו 266 אלף ימי עבודה ב-2023 ו-334 אלף ב-2022.
40% מימי השביתה בשנת 2025, שהסתכמו ב-25 שביתות בהשתתפות כ-216 אלף עובדים, נבעו מאירועי אלימות כלפי עובדים, בעיקר בענפי החינוך והתחבורה. זאת עלייה חדה לעומת 12% בלבד ב-2024. הממונה על יחסי עבודה ציינה כי מצב החירום הביטחוני על רקע מלחמת חרבות ברזל תרם למיתון בנקיטת צעדים ארגוניים.
עלות השביתות הכוללת בשנת 2025 נאמדת בכ-79.3 מיליון שקלים בהפסד שכר לעובדים וכ-125.9 מיליון שקלים בהפסד תמ"ג. מנגד, היחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה העריכה כי טיפלה ב-143 סכסוכי עבודה וחסכה למשק כ-157.4 מיליון שקלים בהפסדי שכר וכ-259.2 מיליון שקלים בהפסד תמ"ג.
רוב הצעדים הארגוניים, כ-69%, ורוב ימי העבודה שאבדו, כ-80%, התרכזו במגזר הציבורי. ענפי החינוך וההשכלה הגבוהה היוו 34% מהשביתות והעיצומים, ואחריהם המגזר הפקידותי ועובדי מדינה (23%). ההסתדרות הכללית הובילה ב-37% מהצעדים הארגוניים, והסתדרות המורים ב-17%. בנוסף, 6% מהצעדים הארגוניים ננקטו על ידי מעסיקים, רובם במחאה על אלימות כלפי עובדים.
עו"ד רבקה ורבנר הדגישה כי בעוד שרוב סכסוכי העבודה טופלו בהצלחה ללא צעדים ארגוניים, הנתון של 40% מהשביתות על רקע אלימות מהווה "תמרור אזהרה משמעותי". מנכ"ל משרד העבודה, רובי שמש, ציין כי הטיפול המקצועי בסכסוכים חוסך למשק מאות מיליוני שקלים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
