פונדקאות בשם החסד: השאלות המוסריות שהציבור הדתי חייב לדון בהן
המאמר דן בשאלות המוסריות וההלכתיות המורכבות העולות מתופעת הפונדקאות, המתפשטת בשנים האחרונות גם בקרב הציבור הדתי. הכותבת טוענת כי למרות הכוונות הטובות לסייע לחשוכי ילדים, הפונדקאות מעלה בעיות יסוד שיש לדון בהן, ואינה זוכה לדיון ציבורי מספק.
הכותבת מפריכה את הטענה כי פונדקאות היא בהכרח 'חסד', ומסבירה כי המילה 'חסד' יכולה להתייחס גם לחציית גבולות אסורה. היא מדגישה כי הכוונה הטובה אינה פותרת את הבעיות המוסריות, וכי יש לדון בהן לעומק.
הבעיות המרכזיות שמעלה הכותבת הן: א) מעמד האם הפונדקאית, אשר מביאה ילד לעולם למסירתו, ובכך מתכחשת לאחריותה כאם. היא מצביעה על סתירה בשיח ההלכתי המאפשר בו-זמנית פונדקאות ותרומת ביצית, תוך הפרדה בין ההלכה למציאות.
ב) שאלת ייחוס הוולד וזהותו, כאשר קיימת מחלוקת הלכתית בנוגע לזהות האם (היולדת או בעלת הביצית), מה שיוצר ספק בזהות הבסיסית של הילד.
ג) הריון שלא מן הבעל, אשר מנותק מהמסגרת המשפחתית הטבעית ומהקשר הזוגי, ועלול ליצור בעיות הלכתיות כגון אשת איש וממזרות. הכותבת מסכמת כי בעוד הרצון לסייע לחשוכי ילדים מובן, יש לבחון האם פונדקאות היא אכן דרך חיובית או שמא מדובר בפגיעה בערכי המשפחה.
