"בדקה האחרונה הוא הכניס לי סכין בגב, הדחה משפילה"

הגשת הרשימות לכנסת, המתרחשת בימים אלו, חושפת שוב את הדינמיקה הפוליטית האכזרית, בה חברי כנסת, גם ותיקים ומייסדים, עלולים להידחק החוצה ברגע האחרון, לעיתים ללא כל יכולת ערעור. התופעה, המכונה "הדחה משפילה" או "רמאות", נפוצה במיוחד במפלגות שאינן מקיימות פריימריז, שם גורלם של חברי הכנסת תלוי בידי אדם אחד או ועדה מצומצמת.

דני איילון, שכיהן כסגן שר החוץ מטעם ישראל ביתנו, חווה הדחה כזו בשנת 2012. לדבריו, הוא קיבל שיחת טלפון מאביגדור ליברמן ערב הגשת הרשימות, בה נאמר לו שאין לו מקום ברשימה, זאת למרות שקיבל מסרים חיוביים על המשך דרכו. איילון תיאר את המקרה כהפתעה מוחלטת ו"פחדני", ללא כל נימוק מלבד "רענון". הוא ציין כי שיטת ההדחה ברגע האחרון נועדה למנוע כל אפשרות לערעור או חיפוש חלופה.

מקרה נוסף הוא של נסים זאב, ממייסדי ש"ס, שהודח מהרשימה בשנת 2015. זאב מאשים את יו"ר המפלגה, אריה דרעי, בהדחתו ה"בריונית" וה"משפילה", וטוען כי דרעי נישל אותו מהתנועה שראה כמפעל חייו. ההודעה על הדחתו הגיעה אליו באמצעות שליח של הרב שלום כהן, ביום סגירת הרשימות, בזמן שהיה בבית חולים עם בנו.

עיסאווי פריג', חבר כנסת ושר לשעבר מטעם מרצ, נדחק למקום לא ריאלי ברשימה בשנת 2020 בעקבות איחוד מפלגות. הוא שובץ במקום ה-11, גבולי עד בלתי ריאלי, לאחר שאיחוד העבודה-גשר ומרצ הוביל לשינוי במקומות. פריג' תיאר את המקרה כ"סטירת לחי" וכדוגמה לכך ש"כשצריך קורבן, תמיד הכי קל למצוא את הקורבן הערבי ולדרוך עליו". הוא טוען כי ההחלטות המתקבלות ברגע ה-90 נועדו למנוע זמן לערעור או מחאה.

הכתבה מציינת כי כ-40 חברי כנסת, כשליש מהכנסת, מתחלפים בכל מערכת בחירות או במהלך כהונה. השיטה של קבלת החלטות ברגע האחרון, ללא זמן לתיקון או ערעור, ממשיכה להתקיים במפלגות רבות בישראל, וגורמת לתחושות קשות של אכזבה ונישול בקרב חברי כנסת.