"בדקה האחרונה הוא הכניס לי סכין בגב, הדחה משפילה"

הגשת הרשימות לכנסת, המתרחשת בימים אלו, חושפת שוב את הדינמיקה הפוליטית האכזרית, בה חברי כנסת, גם ותיקים ומייסדים, עלולים להידחק החוצה ברגע האחרון, לעיתים ללא כל יכולת ערעור. התופעה, המכונה "הדחה משפילה" או "דקירת סכין בגב", מתרחשת במיוחד במפלגות שאינן מקיימות פריימריז, שם גורלם של חברי הכנסת תלוי בידי מנהיג המפלגה או ועדה מצומצמת.

דני איילון, שכיהן כסגן שר החוץ מטעם ישראל ביתנו, חווה הדחה כזו בשנת 2012. לדבריו, הוא קיבל שיחת טלפון מאביגדור ליברמן ערב הגשת הרשימות, בה נאמר לו כי אין לו מקום ברשימה, זאת למרות שקיבל מסרים חיוביים קודם לכן. איילון תיאר את המקרה כהפתעה מוחלטת וכ"צורה פחדנית" של התנהלות, ללא נימוק ברור מלבד "רענון". הוא ציין כי לא ניסה להילחם על מקומו, שכן אינו תלוי בפוליטיקה לפרנסתו.

מקרה נוסף הוא של נסים זאב, ממייסדי מפלגת ש"ס, שהודח מהרשימה בשנת 2015. זאב, שכיהן בכנסת 16 שנה, האשים את יו"ר המפלגה דאז, אריה דרעי, בהדחתו. הוא תיאר את המקרה כ"בריונות" ו"רמאות", וטען כי דרעי ניצל את מעמדו כדי להדיח אותו ממפלגה שראה כמפעל חייו. זאב קיבל את ההודעה על הדחתו באמצעות מכתב שנמסר לו בבית החולים, בזמן שבנו היה מאושפז.

עיסאווי פריג', חבר הכנסת לשעבר ממרצ, חווה הדחה דומה בעקבות איחוד מפלגות לקראת הבחירות בספטמבר 2019. הוא שובץ במקום ה-11, מקום גבולי, לאחר איחוד בין מרצ לעבודה-גשר, כאשר יאיר גולן שוריין במקום גבוה יותר על חשבונו. פריג' תיאר זאת כ"סטירת לחי" וכדוגמה לכך ש"הכי קל למצוא את הקורבן הערבי ולדרוך עליו". הוא ניסה לערער על ההחלטה, אך למרות פסיקת בית הדין של מרצ לטובתו, ועידת המפלגה אישרה את האיחוד.

הכתבה מדגישה כי תופעת ההדחות ברגע האחרון נועדה לצמצם את זמן המחאה והערעור, וכי היא נפוצה במפלגות רבות, כולל במפלגות המגזר הערבי. חברי הכנסת המודחים, כמו איילון, זאב ופריג', בחרו שלא לחזור לפוליטיקה, לפחות עד כה, ופנו לדרכים אחרות.