הרגלי הכסף מתגבשים עד גיל 7: המדריך להורים, גיל אחרי גיל
הרגלי התנהלות פיננסית, כמו שליטה עצמית, דחיית סיפוקים ותכנון קדימה, מתגבשים אצל רוב הילדים עד גיל שבע, ומתבססים בעיקר על חיקוי והתנסות יומיומית ולא על הסברים. כך, ילד בן ארבע שרואה את הוריו משתמשים בכרטיס אשראי בקופה לומד שהאוכל מגיע מהכרטיס, ולא מבין את תהליך העבודה והכנסת המשכורת. מערכת החינוך החלה לאחרונה להכניס חינוך פיננסי כמקצוע חובה בכיתות ט', עם שעה שבועית, ומתכננת להרחיבו לכיתות י' בשנה הבאה. תוכנית זו עוסקת בבניית תקציב, זכויות צרכנים, הגנה מפני הונאות, חוקי העסקת נוער וקריאת תלושי שכר, אך היא מגיעה בגיל מאוחר, לאחר שהרגלים בסיסיים כבר התקבעו.
התפתחות כלכלית של ילדים מחולקת לשלושה שלבים: גילאי 3-5, בהם מתפתחים תפקודים ניהוליים כמו המתנה והתאפקות; גילאי 6-12, בהם נקלטים הרגלים ונורמות פיננסיות מהתבוננות בהורים ובסביבה; ומגיל 13 ואילך, ניתן ללמד ידע ומנגנונים כמו ריבית, מס ואשראי. בגיל צעיר, יש להתמקד בהתנסות מעשית כמו תשלום במזומן וקבלת עודף, בגילאי הביניים חשוב להדגים את ההשלכות של החלטות פיננסיות, ורק בגיל ההתבגרות ניתן להסביר מושגים מורכבים.
מומלץ להגדיר דמי כיס קבועים, להשתמש בצנצנות שקופות לחיסכון, הוצאה ונתינה, ולאפשר טעויות קטנות ללא התערבות מיידית. יש להסביר לילדים את מבנה התקציב המשפחתי ואת עלויות הבית, אך להימנע משיתוף בדאגות כלכליות שעלולות להלחיץ אותם. יש להימנע מקנסות על התנהגות, מתן מקדמות, הצלה מכל טעות, תשלום על ציונים או חיסכון סודי ללא שיתוף הילד. מומלץ לכתוב הסכם דמי כיס פשוט, לבדוק את מסלול החיסכון לכל ילד, ולקיים שיחות חודשיות קצרות על ניהול הכסף. כלל המתנה של 48 שעות לפני קנייה מעל סכום מסוים יכול לסייע בהפחתת רצונות אימפולסיביים.
