"הקיטוב שלנו הוא לא אידיאולוגי, הוא רגשי - יש לנו זיכרונות היסטוריים של קיפוח"
במסגרת ועידת "זמן הכרעה: דמוקרטיה וחברה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", התקיים פאנל שעסק במשבר החוקתי ובדרכים לפתרונו. פרופסור עמיחי כהן, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הדגיש את חשיבות עיגון ערכים מוסכמים במגילת העצמאות כחוק יסוד, אך הזהיר מפני הליך חקיקה לקוי.
פרופסור תמר הוסטובסקי ברנדס, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינה כי המחלוקת הנוכחית נוגעת לדמותה של המדינה, והדגישה כי חוק יסוד לימוד תורה, בניגוד לערכי מגילת העצמאות, מהווה אמירה ערכית חוקתית קיימת שיש לתקנה.
פרופסור אריאל בנדור, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, תמך ברעיון לחוקק את מגילת העצמאות כחוק יסוד או כחלק מחוקה, תוך שהוא מציין שגם אם לא כל מילה בה מנוסחת כנורמה משפטית, היא נושאת משמעות משמעותית.
פרופ' כהן טען כי הקיטוב בחברה הישראלית אינו אידיאולוגי אלא רגשי, הנובע מחוסר אמון וזיכרונות היסטוריים של קיפוח. הוא קרא להפריד את תהליך כינון החוקה מהפוליטיקה השוטפת, וביקר את שיטת הררי של חקיקת חוקי יסוד כחלק מתרגילים פוליטיים.
פרופ' בנדור הדגיש את הצורך במנגנון שיבטיח תוצר חוקתי בעל תמיכה ציבורית רחבה ורמה מקצועית גבוהה. פרופ' הוסטובסקי ברנדס הוסיפה כי יש להבחין בין פוליטיקה חוקתית, המתמקדת בטווח הארוך, לבין פוליטיקה רגילה, המתמקדת בטווח הקצר, וכי הליך חקיקת חוקה אינו יכול להיות הליך חקיקה רגיל.
