האפקט המצנן של וואן זירו על התקוות להקמת בנקים חדשים

בנק ישראל מנסה זה שנים להגביר את התחרות בשוק הבנקאות, אך יוזמות כמו רפורמת הבנקאות הפתוחה או הקמת בנקים קטנים לא הביאו עד כה לשינוי משמעותי. דוגמה בולטת לכך היא הבנק הדיגיטלי וואן זירו (ONE ZERO), שהושק ב-2019. מאז הקמתו, הבנק צבר הפסדים של כ-1.33 מיליארד שקל, וגייס 1.385 מיליארד שקל מבעלי מניותיו. למרות שהפסדיו מצטמצמים בהדרגה וייתכן שיגיע לרווח ב-2027, וואן זירו הצליח להשיג נתח שוק זעום של כ-200 אלף לקוחות בלבד, עם היקף פיקדונות של 3.8 מיליארד שקל.

הבעיה המרכזית של וואן זירו היא היעדר תגובה מצד הבנקים הוותיקים. בניגוד לרפורמת הסלולר, בה חברות הסלולר הוותיקות הגיבו להורדת מחירים, מתחריו של וואן זירו אינם רואים בו איום תחרותי המחייב תגובה. יוזמותיו, בין אם בפיקדונות, בנקאות פתוחה או הצעות AI, אינן משבשות את השוק ואינן משפיעות תחרותית.

כישלונו של וואן זירו משמש כאזהרה לגופים השוקלים כניסה לשוק הבנקאות. הקמת בנק חדש דורשת השקעה של מאות מיליוני שקלים עוד לפני קבלת הלקוח הראשון, וההפסדים בשנים הראשונות עלולים להיות גבוהים מאוד. עלות רכישת לקוחות גבוהה והציבור אינו נוהר בהמוניו לבנקים חדשים, גם כשהם מציעים תנאים אטרקטיביים ללא התמקחות.

חברות כרטיסי האשראי, כמו ישראכרט, Max וכאל, נחשבות למועמדות טבעיות להקמת בנקים חדשים, אך גם הן יתקשו לקבל החלטה כזו. רווחיהן השנתיים המצרפיים עומדים על כ-900 מיליון שקל, והפיכתן לבנק תדרוש ירידה של 50% ברווחים למשך שלוש שנים לפחות, סיכון כבד בהיעדר ודאות להצלחה.

ההשפעה המרכזית של כישלון וואן זירו היא האפקט המצנן על הרצון להקים בנקים חדשים. גופים עשויים להעדיף להתחרות במערכת הבנקאית מבחוץ כגופים חוץ-בנקאיים, ללא הרגולציה והעלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת בנק. לעומת זאת, חברות פינטק בינלאומיות כמו רבולוט, שכבר הוכיחו יכולת התרחבות גלובלית, עשויות להצליח יותר בשוק הישראלי, תוך ניצול מערכות קיימות והתמקדות בנישות ספציפיות.