3% מהעובדים מספקים 12% מהמיסים: מה שקרה בבריטניה בחמש עשרה שנה, וקורה גם כאן
שכבת המס העליונה בבריטניה משלמת כיום 100 מיליארד ליש"ט בשנה יותר מאשר בתקופה שלאחר המשבר הפיננסי, זאת מבלי שהועלו שיעורי המס באופן דרמטי. מדרגת המס העליונה, שהוקמה ב-2009 בשיעור של 50% על הכנסה מעל 150 אלף ליש"ט, שילמה אז 35 מיליארד ליש"ט, שהיוו 23% מסך גביית מס ההכנסה. כיום, קבוצה זו משלמת 138 מיליארד ליש"ט, שהם 40% מהגבייה, ומספר העובדים בה גדל פי שלושה ל-1.3 מיליון.
הגידול בגבייה נובע משחיקת סף המס. למרות הורדת שיעור המס ל-45% ב-2013, סף הכניסה נותר קבוע על 150 אלף ליש"ט. עליית שכר שנתית דחפה עובדים נוספים למדרגה זו, והאינפלציה הדו-ספרתית לאחר המגפה האיצה את התהליך. ב-2023, הסף הורד ל-125,140 ליש"ט, כך שהסף הריאלי כמעט נחצה בהשוואה לערך הכסף של 2010. כיום, 3% מכלל משלמי מס ההכנסה בבריטניה מספקים 12% מההכנסות, לעומת 6% ב-2010.
השלכות המצב כוללות עזיבות בודדות של בכירים, אך תגובות שכיחות יותר הן הגדלת הפקדות לפנסיה, תרומות והעברת נכסים למשפחה, פעולות המקטינות את הגבייה. ניתוח של מכון מחקר בריטי מצא כי החמישון הנמוך ביותר איבד מעל 10% מהכנסתו בין 2010 ל-2025, בעוד העשירון העליון איבד כ-2% בלבד. למרות זאת, יותר ממחצית הבריטים עדיין סבורים שהעשירים צריכים לשלם יותר.
בישראל, המבנה דומה: העשירון העליון משלם כ-63% מהמיסים הישירים, בעוד חלקו בהכנסות הוא כ-46%. המאיון העליון מספק יותר מרבע מהגבייה. שיעור המס האפקטיבי של המאיון העליון נמוך מזה של שאר העשירון העליון, בשל אחוז גבוה יותר של הכנסה מהון הממוסה בשיעור נמוך יותר. הנטל מוסט לצמרת, אך הקצה העליון של הצמרת משלם שיעור מס נמוך יותר בזכות הרכב ההכנסה. הדיון על העלאת מסים או מיסוי רווחי הון בישראל דומה לזה המתקיים בבריטניה, אך בבריטניה כבר קיימים נתונים של 15 שנה המעידים על ההשלכות.
