זיכרון גורלי: רבין מותר והרב עובדיה אסור - מי קובע את גבולות ההנצחה?
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הורתה שלא לקיים השנה את הכנס הממלכתי לזכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הקבוע בחוק, בטענה שהדבר עלול להתפרש כתעמולת בחירות. החוק, שנחקק ברוב קולות בכנסת, קובע כי המשרד לשירותי דת "יערוך" כנס עיוני לזכרו של הרב עובדיה יוסף מדי שנה.
ההחלטה עוררה ביקורת חריפה, המועלית במאמר זה, הטוענת כי היועצת המשפטית חורגת מסמכותה וכי היא קובעת בעצמה איזה זיכרון לאומי הוא ממלכתי ואיזה פוליטי. המאמר משווה את המצב למקרה של יצחק רבין ז"ל, שהיה פוליטיקאי מובהק אך יום הזיכרון הממלכתי לזכרו מתקיים גם בתקופות בחירות ללא התנגדות.
לטענת הכותב, הרב עובדיה יוסף היה דמות רבנית והלכתית בעלת השפעה עצומה, שאינה ניתנת לצמצום לנכס מפלגתי בלבד. החוק להנצחתו אושר בכנסת ללא מתנגדים, מתוך הבנה שדמויות היסטוריות יכולות להיות מזוהות פוליטית ולהיות גדולות מהמפלגה שאיתה היו מזוהות.
המאמר מזהיר מפני "מדרון חלקלק" שבו פקידים יחלו להחליט אילו דמויות היסטוריות ראויות להנצחה ממלכתית, ובכך למחוק את ההיסטוריה בשם הניטרליות. נטען כי ספר החוקים אינו יוצא לפגרת בחירות, וכי ניתן למנוע תעמולת בחירות באמצעים אחרים מבלי לבטל את קיום החוק.
הוויכוח, לפי המאמר, אינו רק על קיום הכנס לזכר הרב עובדיה, אלא על השאלה מי שולט בסופו של דבר בספר החוקים: החוק או הרשות. כל עוד החוק עומד בתוקפו, אין לאף פקיד, בכיר ככל שיהיה, את הסמכות להפוך את המילה "יערוך" ל"לא ייערך".
