"אני לא יכול לצאת מכאן לדמשק. יודעים שאני מדבר עברית, ישחטו אותי"

ד"ר דעבוס נג'ם, דרוזי יליד רמת הגולן שחצה לסוריה ב-2004 ללימודי דוקטורט ומאז מתגורר שם, מפעיל מרפאה בכפר חאדר בסוריה, בסיוע צה"ל. המרפאה היא אחת מחמש שהוקמו על ידי צה"ל בכפרים דרוזיים ברכס החרמון, וצה"ל אף סיפק להן ציוד מתקדם, תרופות ואמבולנסים. נג'ם, המטפל חינם בכ-19 חולים ביום בשכר זעום של 100 דולר, מתגעגע לישראל אך חושש לחזור אליה מחשש שיפגע בשל ידיעת עברית שלו. הוא מתאר את המצב בסוריה כמסוכן לדרוזים, הרואים בו "בוגדים".

צה"ל מחזק את אחיזתו באזורים אסטרטגיים בדרום סוריה מאז נפילת משטר אסד, ומתכונן לחורף מושלג במוצבי החרמון. האזור בעל חשיבות מבצעית עליונה להגנת תושבי הגולן. למרות ניסיונות הידברות בין ישראל לסוריה, ישראל נזהרת מהמשטר החדש. האוכלוסייה הדרוזית בכפרי החרמון נתונה בחוסר ודאות, וניצבת בפני דילמה קשה בין נאמנות לישראל או לסוריה.

ישראל מעוניינת לחזק את הקשרים עם הדרוזים בסוריה, אך נמנעת מיצירת תלות שתחייב ניתוק מסוריה. הקמת המרפאות המקומיות נועדה לצמצם סיכונים וחיכוך. תושבים דרוזים מביעים רצון עז להיות חלק מישראל, אך חוששים מתגובת המשטר הסורי אם יביעו זאת בפומבי. הם מבקשים לדעת האם ישראל מתכוונת להישאר באזור באופן קבוע.

הפער הכלכלי בין ישראל לסוריה משמעותי, וקיים עניין בהעסקת פועלים דרוזים מסוריה בישראל. מחירי הקרקעות באזור חאדר עלו משמעותית מאז נפילת משטר אסד, ודרוזים רבים מבקשים לרכוש או לשכור בתים באזור מחשש להתקוממות חדשה. למרות הרצון העז להיקשר לישראל, הדרוזים חוששים מהשלכות כלכליות וביטחוניות אם יתנתקו מסוריה.