נביא הזעם מחיפה שאיים: "הקרב אבוד, זה סוף היישות היהודית במזרח התיכון"
מאמר דעה המבקר בחריפות את המצב הפוליטי והחברתי בישראל, תוך שימוש בדימויים קיצוניים. הכותב, המכונה "נביא הזעם מחיפה", מביע תחושת ייאוש עמוקה וטוען כי ישראל הפכה "טיפשה יותר ואלימה יותר". הוא מתאר חשיפה ל"הרעלה הגדולה בהיסטוריה" ומפגש עם "מרגלים ליד הגדר" שתכננו "לערוף לנו את הראש".
הכותב מציב את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת יאיר גולן על רצף אחד, ומזהיר מפני דיבורים פוליטיים. הוא מתאר החלטה אישית לבלות את חודש אוגוסט בארץ, ומציין גילוי "גן עדן" לצד שלטים פיראטיים המורים על איסור חניה, שאותם התעלם. בנוסף, הוא דן בבחירת קפה אישי, ומשתף בביקור בפריז שבה הגיע למסקנה כי "אירופה גמורה".
המאמר מביא ציטוטים ממספר כותבים נוספים, ביניהם ניסן שור המדבר על "תרבות רעה" ועל אישיות נרקיסיסטית ורקובה, יואנה גונן המציעה ללכת על הראש של איזנקוט, ועפר שלח המזהיר כי הפעם "מה שמונח על הכף הרבה יותר רציני וחמור". רוית הכט מביאה פרשנות על כך ש"בדמוקרטים אומרים ששרה נתניהו עשתה להם טובה", ורוגל אלפר מבקר את הטלוויזיה.
