הנה ברוש, לבדו
סיפורו של עץ ברוש בקיבוץ שער העמקים ממחיש את הקשיים בהגנה על עצים בישראל. הקיבוץ ביקש לכרות את העץ כדי לפנות מקום לשביל לרכבי גולף, בקשה שאושרה בתחילה על ידי פקידת היערות האזורית. תושב הקיבוץ הגיש השגה, ופקיד היערות הראשי, ד"ר ארז ברקאי, ביטל את הכריתה בנימוק שהעץ הוא נכס טבעי בעל ערך גבוה וניתן לסלול את השביל בתוואי חלופי. למרות זאת, הקיבוץ המשיך בעבודות סלילת השביל, במהלכן העץ נפגע, שורשיו כוסו בבטון וגזעו ניזוק. עמותת "רחובות של עצים" פנתה לפקיד היערות, אך הוא הבהיר שאין לו סמכות אכיפה. כתוצאה מהפגיעה, הברוש מת. הקיבוץ שב וביקש רישיון כריתה לעץ המת, אך פקיד היערות שוב אסר זאת, הפעם בטענה שיש לחכות לסיום חקירה פלילית אפשרית בנוגע לנסיבות מותו של העץ. עם זאת, מצוין כי אין כיום סמכות לבצע חקירה פלילית על פגיעה בעצים בישראל, בשל סירוב השר לביטחון לאומי לחתום על הסמכת חוקרים.
במקביל, מוצגת תופעת הלכלוך במרחב הציבורי בישראל, כפי שתוארה על ידי תמר אליהו, סגנית מנהל אגף שפ"ע במועצה האזורית בני שמעון. היא מציינת כי קצב הלכלוך עולה על מאמצי הניקיון, וכי הבעיה נובעת מחוסר תרבות, חינוך ואכפתיות של הציבור, ולא רק מחוסר יעילות של רשויות הניקיון. היא מדגישה כי המרחב הציבורי הוא באחריות כולנו, וכי יש צורך בשינוי תפיסתי כדי להתמודד עם הבעיה.
בנוסף, מוצג מקרה בו סניף "סי קפה" סירב למזוג קפה לכוס רב פעמית שהביא לקוח מהבית, בניגוד לנוהל המקובל במקומות רבים באירופה ובישראל, במטרה לצמצם שימוש בכלים חד פעמיים. הרשת טענה כי הדבר נובע מהצורך לשמור על איכות, אחידות ובטיחות המשקה, אך הדבר מעורר תמיהה.
לבסוף, דווח על צפייה נדירה של דג כינורית כדת-ראש, שאורכו כשלושה מטרים, במפרץ אילת. דג זה, הנמצא בסכנת הכחדה קריטית, נצפה בעבר באזור אך לא באילת עצמה, והופעתו מעוררת התרגשות בקרב חובבי דגי הים.
