בג"ץ ביטל חוק - מדוע הקואליציה לא רעדה?
בית המשפט העליון ביטל ביום חמישי את החוק שאמור היה להקפיא הליכי מעצר נגד עריקים חרדים. כל תשעת שופטי ההרכב הסכימו כי פגם בהליך החקיקה הוא עילה לפסילת החוק. שמונה מתוך התשעה פסלו את החוק גם לגופו, בנימוק שהוא פוגע בזכות לשוויון בשני מישורים: שוויון באכיפת החוק הפלילי ושוויון בנטל השירות הצבאי. השופטת דפנה ברק-ארז כתבה כי החוק פוגע ביסוד שלטון החוק, השוויון באכיפת החוק הפלילי.
למרות ביטול החוק, לא נרשמה תגובה חריפה מצד הפוליטיקאים, בניגוד למקרים דומים בעבר. ההערכה היא שהשקט נובע מההבנה שהחוק היה פגום מיסודו, וכן מכך שהחוק נועד למטרות פוליטיות, פיצוי לחרדים על כישלון חקיקת חוק השתמטות כולל, והסתה נגד השופטים.
החוק בוטל, בין היתר, בשל מניע פסול לחקיקתו, בדומה לפסילת סגירת גלי צה"ל. המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, ציין כי החרגת קבוצה מאכיפת דין פלילי אינה אמצעי לגיטימי לקידום תכליות.
במקביל, שר המשפטים יריב לוין הגיב בביקורתיות על צו ביניים של בג"ץ שעיכב מינוי ראשי מח"ש חדשה, וקישר זאת לבחירות הקרובות. לוין טען כי הבחירות יוכרעו על ידי השאלה מי ימנה את שופטי העליון הבאים, ממשלה לאומית או ממשלת שמאל.
