ראש עיר צעיר בצפון רוצה לספח שכונה מהחיפה - ומתחייב לשירותים טובים יותר

ראש עיריית קרית מוצקין, צקי אביסר, מקדם בימים אלה יוזמה לשנות את המפה המוניציפלית של צפון המדינה, באמצעות סיפוח שכונת קרית חיים (הממוקמת בחיפה ומונה כ-33,000 תושבים) לתחום שיפוטה של קרית מוצקין. אביסר, שנבחר לתפקידו ב-2024, רואה במיזם זה אחד מפרויקטי הדגל של כהונתו, ומאמין כי איחוד מוניציפלי יכול לייעל את המערכת העירונית ולהביא לשיפור משמעותי בשירותים לתושבים.

הטיעון המרכזי של אביסר לסיפוח הוא כלכלי. קרית מוצקין, לדבריו, כמעט מיצתה את עתודות הקרקע שלה ומתקשה לייצר הכנסות משמעותיות מנדל"ן מסחרי, מה שמאלץ אותה להסתמך בעיקר על ארנונה למגורים. לעומת זאת, בקרית חיים קיימים שטחים בעלי פוטנציאל הכנסה גבוה. אביסר טוען כי לא ייתכן שההכנסות מתעשייה ותעסוקה בקרית חיים יועברו לתקציב חיפה, בעוד שתושבי קרית חיים נושאים בנטל הסמיכות לאזורים תעשייתיים. סיפוח ירחיב את בסיס המס של קרית מוצקין ויאפשר פיתוח רחב יותר.

מעבר לשיקולים הכלכליים, אביסר מבטיח כי תושבי קרית חיים ייהנו משיפור בשירותים המוניציפליים כבר בשנה התקציבית הראשונה לאחר הסיפוח. הוא מעריך כי רוב תושבי קרית חיים יעדיפו סיפוח לקרית מוצקין על פני המשך היותם חלק מחיפה. עם זאת, עמדתה הרשמית של עיריית חיפה בנושא טרם פורסמה, וההחלטה הסופית תלויה במשרד הפנים.

התומכים באיחוד מצביעים על יתרונות נוספים, כגון יעילות תקציבית גבוהה יותר ברשות גדולה, תכנון עירוני אחיד למרחב אורבני משותף, וחיזוק הכוח הפוליטי של הרשות מול הממשלה. מנגד, קיימים גם חששות כי איחוד לא יבטיח שיפור בשירותים אם הבעיה נעוצה באיכות הניהול, וכי עלול להיווצר קונפליקט סביב ניהול ההכנסות מקרית חיים. כמו כן, תושבי קרית חיים עשויים להתנגד לשינוי השתייכותם העירונית.

אביסר עצמו אינו תולה את כל יהבו הכלכלי בסיפוח, ומקדם במקביל פיתוחים נוספים בקרית מוצקין. הדיון סביב קרית חיים חושף בעיה רחבה יותר בצפון ישראל, בה גבולות מוניציפליים אינם תמיד תואמים את המציאות העירונית, והשאלה מי ייהנה מהכסף ומההזדמנויות לפיתוח הופכת למרכזית.