עשרות אלפי ישראלים בחו"ל: ישראל מחפשת דרכים לשמר קשר עם המהגרים

עשרות אלפי ישראלים בעלי השכלה אקדמית, ביניהם מדענים, רופאים ויזמים, חיים כיום מחוץ לישראל, בעיקר בארצות הברית. תופעת "הבריחה" של מוחות ישראלים, שהוגדרה בעבר כאיום מרוחק, הפכה למציאות מדאיגה, כאשר בשנת 2024 ישראל אף רשמה לראשונה מאזן הגירה שלילי בקרב אנשי אקדמיה. נתונים עדכניים מצביעים על כך שכ-55,000 ישראלים עם תארים אקדמיים, כולל כ-16% מבעלי תארים דוקטור, מתגוררים כיום מחוץ למדינה.

בצל המצב, התקיים לאחרונה במיאמי "פורום מדע וטכנולוגיה 2026", שנועד לחבר בין מדענים, אנשי הייטק, יזמים ומשקיעים ישראלים ואמריקאים-ישראלים. מטרת הפורום הייתה למצוא דרכים לשמר את הקשר עם הישראלים שחיים בחו"ל, ולא רק לשכנע אותם לחזור. הפורום התמקד בחיבור בין מצוינות מדעית ישראלית לפיתוחים מסחריים, שותפויות והשקעות בארצות הברית.

הפורום, שהתקיים במתחם "The Lab Miami" במיאמי, אזור שהפך בשנים האחרונות למרכז טכנולוגי ויזמי, כלל דיונים בנושא "עתיד הכישרונות הישראלים באמריקה". בין המשתתפים היו בכירים ממשרד החינוך, אוניברסיטאות, בתי חולים וחברות הייטק.

במקביל, דוח של רשות החדשנות הישראלית שפורסם במאי השנה הצביע על מגמה מדאיגה נוספת: למרות הצלחה מרשימה של הייטק הישראלי ב-2025, נרשמה לראשונה מזה עשור ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל. הדוח גם ציין עלייה בבקשות לרילוקיישן והרחבת פעילות של חברות ישראליות בחו"ל, מה שמצביע על כך שטכנולוגיות ישראליות מפותחות יותר ויותר מחוץ למדינה.

הגישה החדשה, כפי שהודגמה בפורום במיאמי, שואפת להכיר בכך שגם ישראלים שבוחרים לחיות ולעבוד בחו"ל יכולים להוות נכס לישראל. הם יכולים להשקיע בחברות ישראליות, לנהל מחקרים משותפים, לפתוח דלתות לסטארט-אפים ולחבר בין מוסדות ישראליים לאמריקאיים. עם זאת, המארגנים מודעים לכך שרשת גלובלית של ישראלים מצליחים אינה יכולה להחליף לחלוטין את הצורך באנשי מקצוע שחיים ועובדים פיזית בישראל, שכן הדבר עלול להחליש את הבסיס הכלכלי והטכנולוגי של המדינה.