תנופת ההתיישבות: חזרנו לשנות השמונים

בשבוע שעבר צוינו 59 שנים לעליית קיבוץ כפר עציון על הקרקע, שהיה היישוב היהודי הראשון ביהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים. הקמת הקיבוץ, שהתרחשה בכ"ב באלול תשכ"ז, יוחסה למרצו ועקשנותו של חנן פורת ז"ל, יליד הקיבוץ שנפל במלחמת העצמאות. כיום, אוכלוסיית גוש עציון מונה למעלה מ-30 אלף איש, ועם תוספת היישובים הסמוכים, המספר הכולל של יהודים בין חברון לירושלים עולה על 130 אלף.

השבוע הוכרזו 370 דונם נוספים לטובת העיר החדשה משמר יהודה, המקדמת המועצה האזורית גוש עציון יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. היקף השטח הכולל המיועד לעיר החדשה עומד על כ-3,750 דונם, והיא תכלול כ-3,600 יחידות דיור.

הכתבה משווה את התנופה ההתיישבותית הנוכחית ל'שבע השנים הטובות' של ההתיישבות, בין השנים 1977 ל-1984, אז הוקמו למעלה ממאה יישובים ביהודה ושומרון. תנופה זו נבלמה עם הקמת ממשלת האחדות ב-1984, שהטילה מכסות שנתיות על הקמת יישובים חדשים. הכתבה מציינת כי בשנה האחרונה חלה האצה משמעותית בהקמת יישובים חדשים, תוך ציון שמות של שמונה יישובים חדשים שהוקמו, לצד חזרתן של משפחות ליישובים שפונו, הקמת חוות ומאחזים חדשים, והרחבת יישובים קיימים.

הכותב מדגיש כי התנופה הנוכחית אינה תוצר של יוזמה ממשלתית בלבד, אלא בעיקר של לחץ מצד גורמים ימין, כמו מפלגת 'הציונות הדתית' וארגונים כמו 'אמנה', על הממשלה. הוא מזכיר את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שרת ההתיישבות אורית סטרוק, וראשי מועצות אזוריות כגורמים מרכזיים בקידום ההתיישבות. הכתבה מסתיימת בתקווה שהבחירות הקרובות לא יקטעו את התנופה ההתיישבותית, בין אם תקום ממשלת שמאל או ממשלה לאומית רחבה.