יש סיבות ש"עצמאות" קיבל 16 מועמדויות לפרס אופיר. ויש סיבות שבגללן זה מוגזם

סרטו החדש של משה רוזנטל, "עצמאות", המועמד ל-16 פרסי אופיר, עוסק בסיפורו של בועז, ילד המתמודד עם שלוש בגידות מצד אביו. הסרט, המתרחש בשנת 1987 בחולון, עוקב אחר בועז (יאיר מזור) המתכונן לבר המצווה שלו, בזמן שאביו, מאיר (אסי כהן), נהג מונית שקוע בחובות, מסתיר סודות. בגידה ראשונה מתרחשת כאשר בועז מפנה בטעות את אנשי ההוצאה לפועל לביתם, מה שמוביל לחרם רכושם.

בגידה שנייה מתגלה כאשר בועז מגלה שאביו מקיים יחסים עם גבר אחר בבריכה. גילוי זה, יחד עם דיווחים על מגפת האיידס, מעורר בבועז חרדה עמוקה, המובילה אותו לחשוף את סוד אביו בפני אחיותיו. השלושה עוקבים אחר אביהם ומגלים את עולמו הנסתר, הכולל מפגשים ליליים באתר הומוסקסואלי.

עשור לאחר מכן, בועז הבוגר (עידו טאקו) יוצא למסע של כפרה. הוא מתמודד עם הומופוביה ועם אשמה נוראה הקשורה לאביו, המובילה אותו ל"גן העצמאות" בתל אביב, המתואר כגיהינום עלי אדמות. שם, הוא חווה אלימות והשפלה, אך בסופו של דבר יוצא טהור יותר, בדומה למסעו של שאול התרסי.

הסרט מתואר כסיפור על אשמה וכפרה, חטא וטהרה. בעוד שהופעתו של יאיר מזור זוכה לשבחים, הדמויות של האב והאם נותרות שטחיות ומשמשות בעיקר כמקור לחרדה ואשמה עבור בועז. הסרט משווה את עצמו לסרטיו הקודמים של רוזנטל, "קריוקי", ומתואר כמעבר מעולם של תשוקה לעולם של חטא וכפרה.

על אף הביקורת על חולשות עלילתיות ודמויות משנה, הסרט נחשב לטוב למדי כדרמה משפחתית וסיפור התבגרות, ורוזנטל מוצג כבמאי משובח. הסרט נפתח בפסטיבל ירושלים והשתתף בפסטיבל סאנדנס.