"מי יספר לציבור שהכל מכור?", הדילמה של יהודה מאשדוד

הכותרת המקורית, "מי יספר לציבור שהכל מכור?", הדילמה של יהודה מאשדוד, מעלה שאלה נוקבת לגבי שקיפות ומידע ציבורי. הכתבה מתייחסת לגרסה חדשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאירועי 7.10, גרסה שאינה בהכרח מחמיאה לו. בנוסף, מוזכר אדם בשם יהודה מאשדוד, אשר פתח קבוצת ווטסאפ והסתבך עם "חצי משק", ומביע תמיהה מי יספר לציבור את האמת, כשהוא רומז שהכל "מכור".

הכתבה סוקרת גם פריצת דרך של עדה יונת, שהשיגה הישג משמעותי לאחר 20 אלף ניסיונות כושלים, וזכתה בפרס נובל. כמו כן, מוזכר התפשטות וירוס "ברוך השם" בישראל, והחשש מכפייה דתית בשכונות שנחשבו חילוניות. ישנה גם התייחסות לבחירת קפה, בשיתוף "פרש קפה", וביקור בפריז שבעקבותיו הובנה "אירופה גמורה".

בנוסף, הכתבה מציגה דעות שונות. ניסן שור מייחס תופעות מסוימות לסקרים, אך מסביר אותן בפשטות כאישיות נרקיסיסטית ורקובה. יוענה גונן ואלוף בן מציגים דעות בנושאים שונים, כאשר בן מציין שהפעם "מה שמונח על הכף הרבה יותר רציני וחמור". עפר שלח מפרשנותו עולה כי הדמוקרטים בארצות הברית חשים ששרה נתניהו עשתה להם טובה, תחושה שחולקים גם אחרים. רוית הכט מפרשנותה מציינת כי בנותיו של הרב עובדיה יוסף הגנו על נאורותו אך בעצם הפריכו אותה. לבסוף, רוגל אלפר מביקורת הטלוויזיה מתייחס לתרבות רעה.