הבחירות בישראל: הפלסטינים נדחקים מהשיח הפוליטי

למרות שישראל מצויה במלחמה רב-חזיתית, הנושא הפלסטיני כמעט ואינו זוכה להתייחסות בשיח הבחירות הנוכחי. הדיון הציבורי מתמקד בסוגיות של זהות המדינה, יחסי דת ומדינה, תפקיד מערכת המשפט וגבולות הדמוקרטיה. סוגיות אלו, שהיו קיימות עוד לפני ה-7 באוקטובר, דעכו מעט עם פרוץ המלחמה אך לא מנעו את אחדות המערכת הפוליטית סביב ממשלת "היחידה הלאומית" ולאחר מכן סביב ממשלת נתניהו-בן גביר-סמוטריץ'.

מפלגות האופוזיציה, המתמודדות בבחירות, אינן מתנגדות באופן פעיל למלחמה בעזה, אינן קוראות לנסיגה מלבנון או מסוריה, ואינן מגנות את אלימות המתנחלים ביהודה ושומרון, המתרחשת בחסות הצבא. הן גם אינן מתנגדות לניסיונות לשימור הרשות הפלסטינית או לסיפוח שטחים. דיכוי חירויות האזרח, הגבלת חופש הביטוי, צמצום המרחב הדמוקרטי והתנהלות משטרת בן גביר זוכים להסכמה רחבה בישראל. שלוש שנים לאחר תחילת המלחמה, האופוזיציה אינה מציעה פתרונות מדיניים הכוללים נסיגה משטחים כבושים או הכרה בזכויות הפלסטינים.

ההבדל בין הקואליציה לאופוזיציה ביחס לפלסטינים, אם כן, מסתכם ככל הנראה בסגנון בלבד, ולא במהות. בניית תקוות על מחנה האופוזיציה עלולה להוביל לאכזבה, כפי שקרה עם ממשלת בנט-לפיד, שעל אף תמיכת מנסור עבאס, ניהלה מלחמה על הנגב ולא שינתה את מדיניות הריסת הבתים והעדפת ההתיישבות היהודית. "רצינו את הבהמות והבהמות לא רצו אותנו", כפי שאומר הפתגם, ודוגמה לכך היא פעולות איילת שקד שהובילו להקמת 12 יישובים חדשים על אדמות ערביות בנגב. נפילת ממשלת בנט-לפיד נבעה מפרישתם של עידית סילמן ועמיחי שיקלי, שמונו מאוחר יותר לשרים בממשלת נתניהו.

לאחר ה-7 באוקטובר, גוברת ההכרה בקרב המפלגות הציוניות כי יש להסתמך על ממשלה "ציונית טהורה" ולא על קולות ערבים, גם אם אלו יתכחשו לזהותם. מנסור עבאס טועה אם הוא חושב שברית עם סיגלביץ' תעניק לו "תעודת כשרות". ראשית, מי שהעניק לו זאת בעבר היה נתניהו עצמו, אך נתקל בהתנגדות מפלגות הימין הקיצוני. שנית, "פטריוטים ישראלים" נוטים לשמור על "אחדות העם" ו"לאחות קרעים פנימיים", כפי שעשו גנץ, אייזנקוט ופרס בעבר. ישראל שלאחר נתניהו צפויה לנוע לכיוון ממשלת אחדות קואליציונית שתסייע בסידור ענייניה הפנימיים והחיצוניים. רק הימין הדתי-התיישבותי, בראשות נתניהו, עשוי לסטות מכך, מתוך תחושת כוח מוסרי. השאר, החוששים להגדיר עצמם אפילו כ"שמאל", לא יעיזו לעשות זאת, במיוחד אם הדבר יכלול הסתמכות על קולות ערבים.