המסמך שהסתתר באתר מבקר המדינה ומסביר איך נכון למדוד את יוקר המחיה

מסמך מקצועי של משרד מבקר המדינה, שפורסם בפברואר האחרון, מעלה ספקות לגבי האופן שבו נמדד יוקר המחיה בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD. המסמך, שנכתב על ידי ירון פישמן וניר לסר, מזהיר כי שימוש לא נכון במדדי רמת מחירים בינלאומיים עלול ליצור תמונה מטעה.

כלכלני המבקר מצביעים על כך שמדד רמת המחירים המקובל מושפע משערי חליפין, ולכן עלול להציג את ישראל כיקרה או זולה יותר גם ללא שינוי במחירים עצמם. דוגמה לכך נרשמה ב-2023, אז עלה מדד המחירים לצרכן בישראל ב-4.2%, אך במדד הבינלאומי ישראל דווקא הפכה זולה יותר (ירדה מ-131 ל-122) בשל היחלשות השקל. המסמך טוען שמדד זה אינו מתאים לקביעת שינוי יוקר המחיה לאורך זמן, שכן התחזקות או היחלשות השקל משפיעות על הדירוג ללא קשר למחירי המוצרים.

המסמך מציג נתונים המראים כי בין 2011 ל-2020 עלו מחירי המזון בישראל בכ-6.2%, לעומת ממוצע של כ-19% ב-OECD. בין 2017 ל-2023 עלו מחירי המזון בישראל בכ-13.6%, לעומת ממוצע של כ-38.8% ב-OECD. נתונים אלו מצביעים על קצב התייקרות נמוך יותר בישראל, אך לא בהכרח על מחירים נמוכים.

עם זאת, המסמך אינו שולל את בעיית יוקר המחיה. בחינת כוח הקנייה מראה תמונה מורכבת יותר: ב-2022, ההכנסה הפנויה החציונית בישראל אפשרה רכישת כ-20.7 אלף יחידות "סל מזון" סטנדרטי, לעומת כ-24.6 אלף בממוצע ה-OECD. המבקר ממליץ להשתמש במגוון מדדים משלימים, כמו כוח קנייה והכנסה פנויה, ולא להסתמך על מדד בודד. כמו כן, מוצע להשוות את ישראל למדינות בעלות מאפיינים כלכליים דומים, ולא לממוצע ה-OECD הרחב.

מחקר של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שפורסם השנה, מצא כי סל מוצרים ושירותים בישראל יקר בכ-21% לעומת מדינות עשירות כמו אוסטריה ודנמרק, ופער של כ-68% לעומת מדינות כמו יוון וספרד. המחקר העריך כי יוקר המחיה שוחק כ-14% מרמת החיים בישראל. הפערים בולטים במיוחד בתחומי הדיור והמזון, שם המחירים בישראל הפכו גבוהים יותר מאשר בעבר ביחס למדינות אלו.