מגיל 55 ועד הפרישה: התיקונים שעוד יכולים להגדיל את הקצבה

העשור שבין גיל 55 לפרישה הוא קריטי להגדלת קצבת הפנסיה, שכן בו ההחלטות שתקבלו משפיעות יותר מאלו שנעשו בגיל צעיר. בגיל זה, רוב הכסף לקצבה כבר נמצא בחשבון, והפקדות עתידיות מוסיפות פחות מהתשואות ודמי הניהול. זהו גם העשור האחרון לתיקון טעויות כמו מסלולי השקעה לא מעודכנים, קופות נשכחות שגובות דמי ניהול, או משיכת פיצויים שעלולה לפגוע בפטור עתידי על הקצבה.

גיל הפרישה לגברים הוא 67, ולנשים הוא עולה בהדרגה מ-62 ל-65. מגיל 60 ניתן למשוך קצבה מקרן הפנסיה גם ללא עזיבת מקום העבודה, אך הקדמת המשיכה מקטינה את הקצבה החודשית. מגיל 70, קצבת אזרח ותיק משולמת ללא תלות בהכנסה מעבודה.

מומלץ לאתר קופות פנסיה נשכחות דרך אתר 'הר הכסף' או 'המסלקה הפנסיונית'. איחוד חשבונות לא פעילים מתבצע אוטומטית, אך יש לבדוק לפני כן אם בחשבון הוותיק יש כיסוי ביטוחי משתלם או מקדם המרה מובטח. פער של חצי אחוז בדמי ניהול על מיליון שקל יכול להצטבר לאלפי שקלים בשנה.

יש לבחון את מסלול ההשקעה: מסלולי ברירת המחדל מותאמים לגיל, אך מי שלא נגע במסלול מנייתי מזה שנים עלול להיחשף לסיכון לא מתאים. מעבר לאפיק סולידי מדי בגיל צעיר מקבע תשואה נמוכה. בנוסף, יש לבדוק כיסויים ביטוחיים מיותרים, כמו כפל ביטוח אובדן כושר עבודה.

בפרישה, ניתן לבחור בין קצבה חודשית להון. הקצבה החודשית נהנית מפטור חלקי ממס עד תקרה מסוימת. משיכת פיצויים בפטור ממס לפני הפרישה מקטינה את הפטור העתידי על הקצבה. משיכת היתרה כהון אפשרית מגיל 60 בתנאים מסוימים, עם מס נמוך יותר על הרווח הריאלי.

קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי משולמת מגיל הפרישה, אך הזכאות מותנית במבחן הכנסות עד גיל 70. דחיית קבלת הקצבה בגלל הכנסה מעבודה מזכה בתוספת של 5% לכל שנה. בנוסף, יש לוודא שרישום המוטבים בקופות הפנסיה מעודכן, שכן הוא גובר על צוואה.