משפט אחד מיותר כמעט עלה לאחיין בירושה של בית
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בראשות השופטת סגלית אופק, דן במקרה חריג בו נוסח שגרתי בצוואה כמעט הוביל לשלילת ירושה של בית מאחיין. המקרה עסק באלמן בן 93 ללא ילדים, אשר ערך שתי צוואות. בצוואה הראשונה משנת 2002, הוא הוריש את ביתו בנס ציונה לאחיינו. אולם, בשנת 2020, ערך צוואה חדשה בה הוריש את דירתו בתל אביב וכספיו לחמישה יורשים בחלקים שווים. הצוואה החדשה כללה גם סעיף סטנדרטי המבטל כל צוואה קודמת.
שתי תובעות, שביקשו לקיים את הצוואה המאוחרת, טענו שיש לחלק את כל הרכוש, כולל הבית בנס ציונה, בין חמשת היורשים. האחיין, לעומת זאת, טען כי סעיף הביטול בצוואה המאוחרת נכתב בטעות, כחלק מנוסח פורמט, וכי המנוח לא התכוון לבטל את הוראת הצוואה הראשונה בנוגע לבית בנס ציונה.
השופטת אופק קבעה כי הנטל להוכיח טעות בצוואה מוטל על הטוען לה, במקרה זה האחיין. בית המשפט בחן ראיות רבות, כולל את הקשר הקרוב בין המנוח לאחיין, השקעתו של האחיין בשיפוץ הבית בסך למעלה ממיליון שקל, וחזרתה של אחת התובעות מבקשתה לקיים את הצוואה המאוחרת. בנוסף, עורך הדין שערך את הצוואה המאוחרת העיד כי סעיף הביטול הוא נוסח סטנדרטי, וכי המנוח לא ידע לקרוא עברית, מה שמנע ממנו לגלות את הטעות בעצמו.
השופטת דחתה גם טענה נוספת של התובעות בנוגע ל'עסקה אסורה בירושה'. לבסוף, הורתה השופטת על תיקון הצוואה המאוחרת על ידי מחיקת סעיף הביטול, כך שהאחיין יירש את הבית בנס ציונה, ושאר היורשים יקבלו את הדירה בתל אביב ואת הכספים. התובעות חויבו לשלם לאחיין 60 אלף שקל הוצאות משפט.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
